תן לימים לקחת אותי אל עיניך
כי על חוף עיניך אמרנו ניפגש
אני, היגון והזכרונות
(אני ו)הבדידות המחסור, (ו)התכריכים
***
תן לימים להעביר אותי אל עיניך
אל ה"בראשית"... אגע בה
והיא תחפש אותי רבות
תקרא לי, תחבקני
תכסני... ואתחמם
ואחר, תעזבני ללא בית
***
אם תרצה, אגיד לך גלויות,
במפת החול שלי
נמוגו הדיונות עם הזמן
אדבר גלויות,
המשא שלי, רק אגדה הוא
עטופה חלומות אני
רק דמיונות הן, ועצב ויגון
דמיונות הן, ועצב ויגון