ריסים ארוכים לך

א'

הו, כן!
ריסים ארוכים לך -
באמת.
ואת
עינייך מכסים הם
לגמרי.
כך נוצר בי הרושם
שאת מתביישת,
על כן מפניי את
עינייך את עוצמת -
ואני
נבוך, לא אדע אם כן, או לא.

הו, לא!
אל תתביישי כך,
יפתי.
הרי
עיניים יפות לך,
תמתי.
הריסים רק נוצרו
להגן על עינייך -
בקייץ משמש,
בחורף ממים.
ואולם,
עתה האביב בפריחתו.

ב'

הו, כן!
שיער כה שחור לך -
כפחם.
ועל
ראשך הן אסוף הוא
ומורם.
אך ביום זה הכובע
אשר יסתירהו;
בלילה החושך
איתו יתמזג שוב.
אז מתי
אצליח אני אותו לראות?

הו, לא!
אל-נא תסתירי את
שערך.
הרפי
ותני לו לגלוש אט
על כתפך.
וכשרוח ערבית בו
תנשוף לה בנחת -
זה תלוי בזווית,
לחוד, או ביחד -
כגלים -
פנייך יכסו הם עוד ועוד.

ג'

הו, כן!
חיוך כה מתוק לך
ומלבב.
כל מי
שרק יתבונן בך -
יתאהב.
וכשהוא כך עולה על
יפי שפתותייך,
גון פנייך משתנה,
מסמיקות לחייך -
וסביב
הכל מתלהט ומאדים.

הו, לא!
מי זה משקה שם -
עלייך מתיז.
אלי!
ראי מה מראה לך -
כה עליז.
כי ריסייך פה נפלו,
פאתך נשמטה לה;
לחייך כה חוורו,
חלחלה בך אחזה.
ויופייך -
כולו התמוסס בשלל צבעים.

פזמון:

קרבי-נא, הביטי,
בראי כאן הציצי.
ואז גם תביני,
אולי תאמיני.

אך דבר אחד
כל הזמן מציק לי -
האם אמנם כל זה טבעי,
או רק מלאכותי?