מילים ולחן: אביחי לוי
בֹּקֶר בָּא, מִתְעוֹרֵר, וְנִזְכָּר מָה קָרָה
הִדְהוּדִים וְרֵיחוֹת בַּאֲוִיר הַדִּירָה
אֵיךְ פִּתְאוֹם בָּאַחַת הִתְלַקְּחָה לְהָבָה
וַאֲנִי כָּאן נִשְׁאַרְתִּי מֻכֶּה אָהֲבָה
מִסְתּוֹבֵב לִי בָּעִיר, מְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים
לְכַבּוֹת אֶת הַלֵּב, לְהַקְהוֹת הַחוּשִׁים
מִדֵּי פַּעַם לַלֵּב מִתְגַנֶּבֶת תְּקַוֶּה
אַךְ אֲנִי מְשׁוֹטֵט מֻכֶּה אָהֲבָה
מִתְגַנֵּב לַחֲלֹם שֶׁלָּךְ
הָעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, הֵן חַמּוֹת וְקָרוֹת
לִפְעָמִים מְקָרְבוֹת, לִפְעָמִים הֵן זָרוֹת
זוֹ רַכֶּבֶת הָרִים, מְדַכֵּאת מַלְהִיבָה
וַאֲנִי בָּהּ נוֹסֵעַ מֻכֶּה אָהֲבָה
מִתְגַנֵּב לַחֲלֹם שֶׁלָּךְ