לפעמים אני יושב לי ככה סתם
וחושב על התנ"ך ועל אבינו אברהם
חושב לי על אבינו אבינו אברהם
איך בבוקר היה קם בבת אחת
מסתובב עם הגמלים בין החידקל והפרת
רועה שם את צאנו בין החידקל והפרת
יום אחד פתאום נפל דבר
אלוהים אמר לאברהם: עכשיו אתה נבחר
של נעליך, כנס את הגמלים
ואת האישה ואת הילדים
לך לך אחורה אל תביט
לך מארצך תהיה פליט
או לפעמים אני חוצה את הרחוב
וחושב על התנ"ך ועל אבינו יעקב
חושב לי על אבינו אבינו יעקב
איך למרות הצלחתו התחיל לחשוש
היורה סרב לבוא, ולא בא גם המלקוש
יעקב אבינו פתאום התחיל לחשוש
יום אחד כבר לא היתה ברירה
הוא הבין: צריך מיד לנוע למדינה זרה
את רעבונו אמנם השקיט, אך
במלכות מצרים הפך הוא לפליט
את רעבונו השקיט במצרים הוא נהיה פליט
העולם שלנו מתקדם מהר
יש מלא בני אדם, בקרוב יהיו יותר
ולא בכל מקום יש אוכל לכולנו
במקום אחד יש אוכל לכולם
במקום שני מעט, בשלישי הוא לא קיים
ובוא נגיד לרגע שזה קצת מעניין אותנו, לא?
כשאתה חוצה את הרחוב
ורואה איזה פליט שלא נראה כל כך טוב
אל תשכח מאיפה אתה בא
מאיזה פליט שדומה לך
לא לא אל תגיד לי ״אל תגזים״
אבותינו גם היו פליטים