הוא:
ממרחקים אחזור אלייך,
את בטח עייפה.
אל תחכי לי,
רק תשאירי אור בחדר.
הזמן מכה בנו מצד אל צד
כמו רוחות סופה,
רק להחזיק חזק
עד שיהיה בסדר.
עוד מעט...
חלומות אותם רקמנו
פתאום נראים אחרת,
תמונות רצות כמו סרט
למולם.
ואנחנו שבגרנו
והזמן שנע דרכנו
והזמן שינה דרכנו
לעולם.
היא:
מהדרכים המתפתלות
אתה תביא אבני מסע,
לרגליי אותן תניח
למשמרת.
והמגירות המלאות
שוב ירעדו תחת עומסן
הוא:
כשבבואי תפגשי אותי בדלת.
עוד מעט...
חלומות אותם רקמנו
פתאום נראים אחרת,
תמונות רצות כמו סרט
למולן.
ואנחנו שבגרנו
והזמן שנע דרכנו
והזמן שינה דרכנו
לעולם.