סדקים

מילים ולחן: רומן גרינבלט


לא היינו מתנגדים למצוא סיבה לרוץ קדימה
אבל קדימה זה מרחק גדול
תמיד נראה כאילו מסתכלים יותר רחוק מכמה
שהעיניים מתחילות לפזול

אף אחד לא בא כבר לפתוח לי אור
ואני דווקא טוב לי לישון
אם את תיצמדי אז נשרוד את הקור
אנחנו סדקים בבטון

אין לנו מה לעשות , *לרקוד* , *לרקוד*
עד שניפול על ברך
אין לנו מה לעשות , *לרקוד* , *לרקוד*
עד שימס הקרח
עד שנקום ונלך


ממתי נהיינו רגישים כל כך? צודקים בערך
הולכים אחרי האור המתחלף
עייפים כל כך לקרוא שלטים , טעינו שוב בדרך
אבל נמשיך לצעוד בשביל הכיף

אמא כבר לא באה לפתוח לי אור
ואני דווקא טוב לי לישון
אם את תיצמדי אז נשרוד את הקור
אנחנו סדקים בבטון

אין לנו מה לעשות , *לרקוד* , *לרקוד*
עד שניפול על ברך
אין לנו מה לעשות , *לרקוד* , *לרקוד*
עד שימס הקרח
עד שנקום ונלך


אנחנו דור מרימי הגבה, סוגדי הדמעות שעשויות שעווה
בודדים במרחב , מעצבי מציאות ה "איזה כיף לי עכשיו"
"תאהב אותי ,תאהב!"
מצלמי צילומים, מאהבי המסך, ממציאי ה"תוריד לי עוד קצת ואז אקח"
מגרדי השחקים החיים בשיחים , ממליכי הכוכב התורן למלכים
אנחנו
סוחרי הדקות, מחליפי הזהות , תאווי הדעת והשייכות
מנפצי החלומות בשם היהירות , דוחפי הדעות שמשתנות בקלות
ואין לנו מה לעשות, *לרקוד* , עד שזה כואב בעצמות
רק שלא נמות משעמום, נטפס לראשו של העץ העקום

אף אחד לא בא כבר לפתוח לי אור..