זקוק למחילה

מילים: מרים בנאי / לחן: אהוד בנאי


אני תקוע בשנות השישים
ואת במנה הראשונה
כנראה שלי יש הפרעה בזהות
ולך הפרעת אכילה
אני יכול להסתדר
רק עם עגבנייה במקרר
אבל את תמיד רוצה יותר

כאילם עומד על סף דלתך
כשופר שאין בו מילה
זקוק למחילה
כאילם עומד על סף דלתך
בתפילה שאין בה מילה
זקוק למחילה

ערב שבת, מלאכי רחמים,
והנרות שלך דולקים
הילדה שבגרה באה לשבת
אל שולחן ההורים
אני אומר דבר תורה
והיא מקשיבה
היא מאמינה

כאילם עומד על סף דלתך
כשופר שאין בו מילה
זקוק למחילה
בואי נלך לים נשטוף את הפצעים מהרגליים
נפתח חלון ברכב נקשיב לדיסק ישן בינתיים

לקראת ראש השנה מסדר ערימות של ניירת
מנסה שוב ושוב לפתוח את הסתימה בצנרת
לפעמים אני מרגיש איך שהכול ממני בורח
לפעמים אני מרגיש בתוך ביתי כמו אורח

כאילם עומד על סף דלתך
כשופר שאין בו מילה
זקוק למחילה
בואי נלך לים נשטוף את הפצעים מהרגליים
נפתח חלון ברכב נקשיב לדיסק ישן בינתיים

כאילם עומד על סף דלתך
בתפילה שאין בה מילה
זקוק למחילה