רוחות של סוף, היום מגיעות
יש נגיעות של גשם, בין האנשים
הולך בחוף, רגליי יחפות
מלוחות הדמעות שמלטפות, את הפנים
וזיכרון שנשטף עם הגלים על ימים מאושרים
ועל אודם של שפתיים
ובשעון עצרו המחוגים קפאו כל המילים
שהבנו בעיניים
והלילות ההם, רודפים אותי רומסים את חולשותיי
אני שלך, אני אתך
והריחות ההם, עוטפים אותי שומרים מפני פצעיי
תראי שעד בלי די – אני שלך, אני אתך
לומדים הרבה, מהטעויות
יש אהבות שניזונות מאכזבה
למרות כל זה רוצים להיות
שני אנשים שמלאים ברוב תקווה
וזיכרון, שנשטף עם הגלים על ימים מאושרים
ועל אודם של שפתיים
ובשעון, עצרו המחוגים קפאו כמו המילים
שהבנו בעיניים