ליפול לשיגעון

מילים ולחן: מיקה קרני ולירון עמרם


אתה מזכיר לי כל מה שאני אוהבת
בית חם, משפחה
את אלוהים ומנגינה שמסתלסלת מעמקי הנשמה
כשאתה נעצב בערב
מעשן ושותה בשרשרת
ופתאום אף אחד, אתה כל כך לבד
נאבק בשדים, בקולות שעולים שוב בראש

לא רוצה ליפול לשיגעון
רוצה לחשוב שיש איזה מקום
שבו נוכל לחיות שבו נוכל להיות
כל מה שתמיד רצינו
לא רוצה לחשוב על כישלון
לא רוצה לחיות בדמיון
לחזור על טעויות, לתת לדאגות
שוב להשתלט עלינו

כשאת נכנסת ופותחת את הדלת
לשנייה, לא רואה
כשכשאת הולכת את לוקחת לי את השקט
לא מוצא נחמה
כשאני נעצב לעת ערב,
מעשן ושותה בשרשרת
ופתאום את לא כאן,
רק ארון ושולחן
ונשארתי לבד,
עם קולות שעולים לי בראש


לא רוצה ליפול לשיגעון
רוצה לחשוב שיש איזה מקום
שבו נוכל לחיות שבו נוכל להיות
כל מה שתמיד רצינו
לא רוצה לחשוב על כישלון
לא רוצה לחיות בדמיון
לחזור על טעויות, לתת לדאגות
שוב להשתלט עלינו