וידוי
מילים: חוה פנחס-כהן / לחן: אורי לשמן
וַאֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר וִדּוּי
עַל אַהֲבָה אֲסוּרָה
בַּחֲבָלִים. אַהֲבַת נָשִׁים.
כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בִּי בֵּין שְׁתֵּי יָדֶיהָ
וּמְאַמֶּצֶת אוֹתִי לְחָזָהּ, רֵיחַ בֹּשֶׂם הֲדָרִים
סָפוּג בְּעוֹרָהּ.
זֶה סִפּוּר אָבוּד בֵּין שָׁדֶיהָ לָלוּן בֵּין פִּסְגַּת בְּרָכָה
לְהַר כַּבִּיר. לִינֹק מִפִּטְמוֹתֶיהָ עַרְפִלֵּי גֹּבַהּ קָשִׁים
וּמִשָּׁם בְּשִׁכְרוֹן גְּבָהִים לָעוּף.
מָה רָבְתָה אַהֲבָתִי לָךְ מֵאַהֲבַת גְּבָרִים
מֵאַהֲבָה כָּזֹאת אוּלַי יִוָּלֵד לָנוּ דָּוִד
לְדוֹר שְׁלִישִׁי
אלוהים אחרים
מילים: חוה פנחס-כהן / לחן: אורי לשמן
אֶת חֲטָאַי אֲנִי עוֹשָׂה בְּהֶסְתֵּר
וּבְתַאֲוָה גְּדוֹלָה. יְלָדַי אָז יְשֵׁנִים
וְהַבַּיִת פָּנוּי מִמּוֹעֲדִים.
אָז בְּהֶסְתֵּר פָּנִים אֲנִי עוֹשָׂה לִי אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם, אֲהוּבִי.
וַאֲנִי לוֹ דּוֹלֶקֶת נֵרוֹת רַבִּים סָבִיב
וּפָנַי מְאִירִים.
וַאֲנִי נוֹשֵׂאת אֵלָיו כַּפַּיִם
וּמְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ מִקְּצֵה מִצְחוֹ
וְעוֹשָׂה בּוֹ דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל מַטָּה מַטָּה
מְחַבֶּבֶת וּמְנַשֶּׁקֶת
הוּא יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל עֲבוֹדָתִי בְּיִרְאָה וּבִרְעָדָה
וְהַשְּׁתִיקָה גְּדוֹלָה מִכֹּל.
וְעַד שֶׁבָּא זִיעַ וְרֶטֶט וּרְעָדָה יְתֵרָה
עַל הָאֵל וְעַל הַבַּיִת
וַהֲרֵינוּ מִתְמוֹטְטִים
זֶה אֵצֶל זֶה.
כלבתא
מילים: חוה פנחס-כהן / לחן: אורי לשמן
רָאִיתָ כַּלְבָּה
מְשַׁטַּחַת הַגּוּף עַל רִצְפַּת הַמִּרְפֶּסֶת
לְקַבֵּל לְטִיפָה עַל גָּחוֹן
מְבַקֶּשֶׁת לִטּוּף
מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת שְׁטוּת
מְבַקֶּשֶׁת שְׁאֵרִית עֲצָמוֹת מִסְּעוּדַת הַשַּׁבָּת
וְשׁוּב –
הַכַּלְבָּה מְבַקֶּשֶׁת לִטּוּף
מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת
הִשְׁתַּטְּחָה עַל גַּבָּהּ
הִשְׁתַּגְּעָה