בית א
שנינו נפגשים על סף תהום
אתה בנקודה אחת
אני באחרת.
שוב אותה תמונה אותו חלום
יום רודף לו יום
רוצה תמונה אחרת.
פזמון:
זה בא והולך
בא והולך
ונעלם.
זה בא והולך
בא והולך
לכאן אני חוזרת.
זה בא והולך
בא והולך
ונעלם,
בראש שלי זה אמיתי
איתך אני נשארת.

בית ב'
יש ימים עוטף אותי החום
מילים רכות נאמרות
אמת משתחררת.
לעיתים, פתאום אתה לא פה
ובחדר קר
עליך חושבת.
פזמון:
זה בא והולך

בית א'
הימים חולפים עוברים שעות נוקפות,
ואתה דמותך עולה מתוך אלפי תמונות.
איך אכתוב לך, במנגינה פשוטה,
געגוע.
בית ב':
זה שנים שאני רק מצפה לך, מחכה,
שתיתן לי עוד סימן אחד קטן, בחלום,
איך אוכל לצעוד, בְּמִשְׁעוֹל היום
אנא הגד לי.

פזמון:
אלוהים תן לי כוח
לאהוב וגם לסלוח.
עד מתי, עד מתי
אשא תפילה זו בליבי.
אלוהים תן לי כוח
לזכור ולא לשכוח
איך אוכל, איך אוכל
לשוב אל חיק אהבתי.

בית ג
ממרחק אשמע קולך קורא בִּשְׁמִי מזמר
שיר קטן ניגון ישן מֵעֲבָרִי מהדהד,
כך אזכור אותך עם החיוך שלך,
שאהבתי.
פזמון: אלוהים תן לי כוח.....
חלק ג'
זיכרונות ילדות צפים מתוך ים של געגוע,
איך רק שנינו יחד כך עולים מִמְּצוּלוֹת הים.

בס"ד


בית א'

היום
היום ולא מחר
שלא יהיה לי מאוחר
אראה הטוב שבחיי
אם לא עכשיו אז אימתי?

בית ב'
היום
היום ולא מחר
מאיר האור בשתי עיניי
הזמן חידד לי את חושיי
אני יודעת: לא לריק חלפו ימיי.


פזמון:
ואתה – לאן? ממהר מכאן?
אל תוותר, קח פסק זמן
תראה מקום אחר.
ואתה – לאן? ממהר מכאן?
מה שהיה היה
ומה שיהיה - דמיין
כי המחר שלך מתחיל ביום הזה.

בית ג'
היום
היום ולא מחר
אמצא הטוב בכל דבר
גם אם יצוצו מחשבות
אני אבחר את הטובות.

בית ד'
היום
היום ולא מחר
אדע לשמוח בחיי
לשיר ניגון מכל הלב
להתגבר על הכאב.

פזמון:
ואתה – לאן? ממהר מכאן?
אל תוותר, קח פסק זמן
תראה מקום אחר.
ואתה – לאן? ממהר מכאן?
מה שהיה היה
ומה שיהיה - דמיין
כי המחר שלך מתחיל ביום הזה

שְלח לי שיר
שלח לי אות
שלח סימן משמים.
כמו היונה
שבישרה לו,
קלו המים.

אין מבול
תם הַבִּלְבּוּל
יש ים של געגוע.
עת לצאת אל האור
כשהאופק לא ידוע,
הכול זמני ולא קבוע.

בתיבה שבנינו
התעצמו הכוחות.
בִּדְרכים לא קלות,
מפליגים על המים
ביחד בִּשְניים, ביחד בִּשְניים.
בַּמַּבּוּל,
בַּבִּלְבּוּל
בַּמַּבּוּל,
בַּבִּלְבּוּל

שלח לי שיר
שלח לי אות
שלח סימן משמים.
שאפסיק לחכות
לא אֶחְשֹׁב פעמיים.

שמע קולי, קריאתי
שום דבר לא בטוח.
עת לצאת אל האור
כשהאופק לא ידוע,
הכול זמני ולא קבוע.

אחוז בידיי
רק בוא וְחבקני,
אֱחֹז בְּיָדַי
רק אל תעזבני.
נרקוד עם הפחד
ונגביה עוף
נרקוד, נרקוד, נרקוד
עד כְּלות הנשימה.

בית א'
כל כך הרבה כאב יש בעולם
והוא נוגע בי.
אתה יודע טוב מִכֻּלָּם,
שהוא לא רק שלי.

מנסה למצוא לי דרך,
מנסה למצוא תשובה.
אני יודעת שהפעם
אמצא אותה.

פזמון:
עכשיו חזקה יותר מתמיד
יודעת שיש לי עוד מילה להגיד.
רוצה שוב לגעת עמוק שם בלב,
מַאֲמִינָה וְיודעת
שאתה אותי אוהב.

בית ב'
כל-כך הרבה צרות יש בעולם
והן נוגעות גם בי.
אתה יודע טוב מכולם,
שהן לא רק שלי.

מנסה למצוא לי דרך,
מנסה למצוא תשובה.
אני יודעת שהפעם
אמצא אותה.

חלק ג'
אילו רק יכולתי לשחרר
את כל האמונות שהן של מישהו אחר,
הייתי יכולה ולו רק פעם אחת
להיות אני, פשוט אני
כמו שברא אותי האל.

בית א'
כשאתה פה לצידי, שותק לא מדבר
אני כמהה שכבר יבוא היום בו אגלה אותך יותר.
בשתיקתך אתה מכאיב לי ובנפשי קולך גובר
ללא מילים, במבטך, אתה אומר לי
איך נוכל להתחבר?

פזמון:
בוא ביחד נקלף את השכבות, שמכסות ומפרידות ביננו,
בוא ביחד נגלה את האורות, שמסתתרים שם בתוכנו
נדבר בהיגיון בתוך כל הטירוף
יש בנו אהבה גדולה שרק רוצה לעוף.

בית ב'
כשאתה מביט בי בחיוך גדול כובש,
אני נרגשת, מבקשת, את רוחי אל תשבש.
לו רק יכולנו לשוחח, השלום אז יתקרב
מילה היא חוט בין ארץ לשמים
בין אוהבת לאוהב

פזמון:
בוא ביחד נקלף את השכבות, שמכסות ומפרידות ביננו,
בוא ביחד נגלה את האורות שמסתתרים שם בתוכנו
נדבר בהיגיון בתוך כל הטירוף
יש בנו אהבה גדולה שרק רוצה לעוף.

חלק ג'
דבר אליי,
שלא אפחד בבדידותי.
ובלילות,
אדע למצוא את שלוותי.
אתה יודע להקשיב,
רק תן לי גם לשמוע,
להרגיש.

סיום:
כשאתה פה לצידי שותק לא מדבר
אני כמהה שכבר יבוא היום בו תגלה אותי יותר

בית א'
לקחת אותי הרחק מן העיר השוקקת
אל מקום שבו גָּאָה בי השקט.
לרגע שוכחת, לרגע בורחת
נעצרו מחוגי הזמן.

פזמון:
אין לאן למהר יש לְמה לקוות
זה הזמן להמשיך לנסות לגלות.
מתבוננת בעיניך, קַשובה לְרַחֲשֵׁיךָ
בליבי אני יודעת – זכיתי בך!

בית ב'
בחלקת אלוקים בין כחול של שמים וּמים,
בֵּינות העצים מהלכים שלובי ידיים.
מַעֲלִים חיוך מילה נשכחת
באוויר האהבה פורחת.

פזמון:
אין לאן למהר יש לְמה לקוות
זה הזמן להמשיך לנסות לגלות.
מתבוננת בעיניך, קַשובה לְרַחֲשֵׁיךָ
בליבי אני יודעת – זכיתי בך!


C PART
איך הימים עוברים, איך אנו שׁוֹכְחִים,
לומר מילים כל כך פשוטות,
לומר מילים כה חשובות.
שמשכיחות, שמצליחות
לאחד בינינו.

בית א'
מהיום בו הגעת אל אוויר העולם
הגשמת לי חלום יותר טוב מכולם
מאז אני לומדת להיות בשבילך
להיות אימא שלך.

בית ב'
לא ידעתי כמה ילד ישנה את חיי
ביחד גדלנו, צחקנו בלי די
אוהבת אותך, דואגת לך ושמחה
להיות אימא שלך.

פזמון:
אתה כבר מוכן, אתה כבר יכול
למצוא דרכך בעולם הגדול.
שורשיך עמקו בי, כמו באדמה
ורוח נושבת אל תוך רוחך.

בית ג'
בתוך המסע שעשיתי אתך
למדתי המון על עצמי דרכך
ראיתי תמונה לא קלה לא פשוטה
משקפת אותי בכל מה שאתה.

פזמון:
אתה כבר מוכן אתה כבר יכול
למצוא דרכך בעולם הגדול
שורשיך עמקו בי כמו באדמה
ורוח נושבת אל תוך רוחך.

C Part
צא ולמד מי אתה בכלל
בכל מקום שבו תגדל -
אל תפחד אתה לא לבד
אשא תפילה לשלומך מכאן ולעד.

בית א'
נוסעת על הכביש המואר
כל יום אותו מסלול מוכר.
כולם רצים ממהרים, לא עוצרים,
לא נושמים, לא מבחינים בַּנִּקְרֶה בדרכם.

בית ב'
אישה על שפת המדרכה
מחכה לה שֶׁתֶּחֱצֶה בְּבִטְחָה.
היא מַיְשִׁירָה אליי מבט, שפתיה צוחקות
תודה היא ממלמלת, עיניי בה נעוצות.

פזמון:
כל יום מחדש אוספת אל חיקי
כל יום מחדש חובקת אל ליבי,
רגעים קטנים של אושר,
רגעים קטנים של שמחה,
שומרת עליהם בתוך קופסה סגורה.

בית ג'
אושת הרוח בעצים
גל מתנפץ אֱלֵי סלעים.
שיר מתנגן מִמֵּיתְרֵי קולי
מעביר בי צמרמורת בכל גופי.





פזמון:
כל יום מחדש אוספת אל חיקי
כל יום מחדש חובקת אל ליבי,
רגעים קטנים של אושר,
רגעים קטנים של שמחה,
שומרת עליהם בתוך קופסה סגורה.

C PART
מה עוד אֲבַקֵּשׁ אל יום המחר
לאסוף כל דבר טוב שלא נגמר.
חיוכים מן הדרך אהבות קטנות
יאירו את חיי עמוסי הדאגות.

בית א:
רואה את הדרך,
מביטה במכשול,
פוסעת באותו הרחוב
ושוב נופלת לבור.
למה זה קורה לי
זו לא אשמתי,
המון זמן לקח לי
לשוב
אל ביתי.

פזמון:
כל החיים
אני מתנדנדת
מעלה ומטה
עולה ויורדת
משעה לשעה
התמונה משתנה
הצבעים מתחלפים
כמו עונות השנה

בית ב:
עיני נפקחות
יש מה לעשות,
מצאתי בבור
צרור מפתחות,
פתחתי לי דלת
אל תוך עולמי,
זו אני שיודעת
מה טוב
בשבילי.

בית ג':
בוחרת לפסוע
בדרך אחרת,
מרגישה שהחכמתי
יותר מפויסת,
נופלת וקמה
לא מאבדת תקווה,
רואה איך אני משתנה,
משנה לשנה.