אני יודע ששעה נמשכת רק שעה
אך הזמן פה לא עובר לי בלעדייך.
ועכשיו כשאת אינך, אני נמצא כאן מת.
ואת יודעת שאני חושב עלייך.
הקול שלך אצלי כמו זיכרון מתוק
כל כך קשה שאת הלכת רחוק.
מנסה להתגבר על הבדידות שלי
יודע שעזבת רק בגללי.
זה לא יקרה בינינו שוב, אני יודע
ובכל זאת אני חושב עלייך כאן
קולות שכועסים עליי, אני שומע
שוכב על המיטה, ולא נרדם.
עכשיו אני יושב בקפה השכונתי
ומדמיין שאת נמצאת כאן לידי.
מחזיקים ידיים כאילו אין מחר
ושותקים כי לא צריך לומר דבר.