כשישבתי אז בחדר
וכתבתי שיר
על אהבה
לא היו לי שאיפות
לא להופיע
לא לשיר
רק אליך
בעידן בלי משאבים
ובלי משאיות
שיסחבו ציוד
המוזיקה הייתה רק כלי
להתפרק
כשישבתי אז בחדר
וכתבתי שיר
על אהבה
בלי מקלדת וחשמל
רק עיפרון
ודפדפת
ופניך
בעידן בלי מחשבות
על מה יהיה בהופעה
ומה יגידו
רק ממסגרים את החיים
לתוך שירים
וכשהחדר נעלם
וכל מה שהכרתי התמוסס איתו
הלוואי והיית שם את
להזכיר לי שהייתי פעם
ילד שחולם
כשישבתי אז בחדר
וכתבתי שיר
על אהבה
חרוזים היו הכלי
לא תכלית
רק נתיב
אל ליבך
בעידן שאין בו שום דבר
מלבד תקווה
וחלומות
עליך
רק כותב שירים ומקווה
שתשמעי
וכשהחדר נעלם
וכל מה שהכרתי התמוסס איתו
הלוואי והיית שם את
להזכיר לי שהייתי פעם
ילד שחולם