יחס מיוחד

מילים ולחן: יובל בן דרור


אתה לא מקבל ממנה יחס מיוחד
זה רק אתה שמייחד את היחס שהיא נותנת
אני מכיר אותו היטב, זה אותו חיוך לכל אחד
אבל עם כזה חיוך איך יכול להיות שהיא לא מתכוונת?

וניסית להקשיב למה שאומרים
אבל כל פעם התעקשת לחפש את החורים
שמראים
אולי הפעם זה אחרת

ובסוף אתה תיפול
לפח הזה כמו כל
מי שניסה לקפוץ מעל ונכשל
אתה יודע שזה נכון
אבל הקול שלה יותר חזק מקול ההיגיון

היא גם לא מנסה לתת יחס מיוחד
זה פשוט שהיא רואה את המציאות קצת אחרת
יש ציפור אחת על העץ, אפס על היד
"אני חייבת לעוף" , היא אומרת, ומתעופפת

וניסית להקשיב למה שאומרים
אבל השמש מסנוורת ועושה אותם עיוורים
לאמת
שגם הפעם אין אחרת

ובסוף אתה תצלול
עמוק לבוץ כמו כל
מי שחשב שזה רק חול
וטבע
המאמץ שלך מיותר
אבל הקו של החיוך שלה יותר יפה מהשכל הישר

איך לא בא לך להיות עוד שם ברשימה
רשימת הלבבות השבורים שלה
אתה יותר חזק
יותר חכם
יותר מתוחכם
אתה בדיוק כמו כולם

ובסוף אתה תבין
זה טבעם של החולמים
לא לדעת שהם בחלום
אתה לא מקבל ממנה יחס מיוחד
רק 2 עיניים שלא נותנות לך לעשות 1 ועוד 1