מילה‭ ‬ברוח

מילים ולחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


מילה‭ ‬אחת‭ ‬ברוח‭ ‬
ממקום‭ ‬למקום
נושבת‭ ‬אלי‭ ‬חוזרת‭ ‬עלי
נצמדת‭ ‬אלי
כמו‭ ‬צל‭ ‬מימין‭ ‬באמצע‭ ‬היום
‮ ‬
תנועה‭ ‬אחת‭ ‬ברוח‭ ‬ברגש‭ ‬נכון
סובבת‭ ‬אותי‭ ‬קושרת‭ ‬אותי‭ ‬
לזמן‭ ‬למקום
מקושטת‭ ‬דיוק‭ ‬חותכת‭ ‬פתאום
‮ ‬
ממקום‭ ‬למקום
מילה‭ ‬אחת‭ ‬כזאת‭ ‬קטנה‭ ‬ברוח
תנועה‭ ‬קלה‭ ‬ומעיפה‭ ‬כמו‭ ‬רוח
מדויקת‭ ‬כמו‭ ‬חץ‭ ‬שלוח‭ ‬אל‭ ‬הלב

כלב‭ ‬שלא‭ ‬נובח‭ ‬בקרקס‭ ‬האדום
ציפור‭ ‬שיר‭ ‬אילמת‭ ‬מחייכת‭ ‬אלי‭ ‬
ולא‭ ‬שרה‭ ‬לי‭ ‬שיר
אופנוען‭ ‬קצת‭ ‬עיוור‭ ‬
שפגש‭ ‬את‭ ‬הקיר
‮ ‬
ממקום‭ ‬למקום
מילה‭ ‬אחת‭ ‬כזאת‭ ‬קטנה‭ ‬ברוח
תנועה‭ ‬קלה‭ ‬ומעיפה‭ ‬כמו‭ ‬רוח
מדויקת‭ ‬כמו‭ ‬חץ‭ ‬שלוח‭ ‬אל‭ ‬הלב
‮ ‬
ממקום‭ ‬למקום
מילה‭ ‬אחת‭ ‬כזאת‭ ‬קטנה‭ ‬ברוח
תנועה‭ ‬קלה‭ ‬ומעיפה‭ ‬כמו‭ ‬רוח
מדויקת‭ ‬כמו‭ ‬חץ‭ ‬שלוח‭ ‬אל‭ ‬הלב

עוד‭ ‬רגע

מילים ולחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


עם‭ ‬כל‭ ‬הרצונות‭ ‬מאז‭ ‬ומעולם
עם‭ ‬כל‭ ‬ההבטחות‭ ‬שלי
וכל‭ ‬ההחלטות‭ ‬שלי‭ ‬כולן
עם‭ ‬עוד‭ ‬פחד‭ ‬חדש‮ ‬
ועם‭ ‬יותר‭ ‬דמיון‭ ‬מתמיד
עם‭ ‬כל‭ ‬הפחדנות‭ ‬שלי
אני‭ ‬אגיע

אז‭ ‬תחכי‭ ‬לי‭ ‬רק‭ ‬מעט‮ ‬
אני‭ ‬כבר‭ ‬כאן
לומד‭ ‬את‭ ‬הסביבה‭ ‬שלך
מביט‭ ‬עוד‭ ‬פעם‭ ‬במראה
עושה‭ ‬סיבוב‭ ‬אחרון‭ ‬בשכונה‭ ‬שלך
מסתלק‭ ‬מעוד‭ ‬ספק‭ ‬קטן‭ ‬שבי
ואז‭ ‬אני‭ ‬אגיע

מה‭ ‬באמת‭ ‬יקרה‭ ‬איתי‭ ‬כשאבוא‮ ‬
לטבול‭ ‬בתוך‭ ‬הים‭ ‬שלך‭ ‬
לשמוח‭ ‬בשמחה‭ ‬שלך‭ ‬
לרקוד‭ ‬עד‭ ‬שאפול‭ ‬
ואז‭ ‬אוכל‭ ‬לקום‭ ‬בזכותך
ולהיות‭ ‬מה‭ ‬שארצה‭ ‬להיות
אני‭ ‬אגיע

עוד‭ ‬רגע‭ ‬עוד‭ ‬שניה
עוד‭ ‬זיכרון‭ ‬אולי‭ ‬עוד‭ ‬הצלחה‮ ‬
עוד‭ ‬כמה‭ ‬זכרונות
עוד‭ ‬נס‭ ‬אחד‭ ‬קטן
ואז‭ ‬אגיע‭ ‬אליך

באמת

מילים ולחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


באמת‭ ‬שאהבתי‭ ‬אותך
גם‭ ‬כשזה‭ ‬לא‭ ‬נראה‭ ‬בדיוק‭ ‬כך
באמת‭ ‬אני‭ ‬אהבתי‭ ‬אותך
אבל‭ ‬פשוט‭ ‬הייתי‭ ‬אני‭ ‬כל‭ ‬כך
באמת‭ ‬אני‭ ‬שמחתי‭ ‬בך
גם‭ ‬כשנראיתי‭ ‬מדוכא‭ ‬ומצוברח
באמת‭ ‬אני‭ ‬שמחתי‭ ‬בך
ואשמח‭ ‬בך‭ ‬עד‭ ‬יומי‭ ‬האחרון‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬

אני‭ ‬אהבתי‭ ‬אותך‭ ‬
גם‭ ‬אם‭ ‬לך‭ ‬זאת‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬אמרתי
שמחתי‭ ‬בך‭ ‬גם‭ ‬אם‭ ‬בבית‭ ‬לא‭ ‬רקדתי
אהבתי‭ ‬אותך
גם‭ ‬אם‭ ‬לך‭ ‬זאת‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬אמרתי
שמחתי‭ ‬בך‭ ‬גם‭ ‬אם‭ ‬בבית‭ ‬לא‭ ‬יצאתי‭ ‬מגדרי

באמת‭ ‬אני‭ ‬חלמתי‭ ‬אותך
גם‭ ‬כשהייתי‭ ‬ער‭ ‬ולא‭ ‬ישנתי‭ ‬אז‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬
באמת‭ ‬אני‭ ‬חשתי‭ ‬בך
כשהיית‭ ‬קצת‭ ‬חלשה‭ ‬אני‭ ‬הרגשתי‭ ‬כמו‭ ‬מחנק
באמת‭ ‬אני‭ ‬אהבתי‭ ‬אותך
גם‭ ‬כשזה‭ ‬לא‭ ‬נראה‭ ‬בדיוק‭ ‬כך
באמת‭ ‬אהבתי‭ ‬אותך
אבל‭ ‬פשוט‭ ‬אני‭ ‬הייתי‭ ‬אני‭ ‬כל‭ ‬כך

קולך

מילים: מרים‭ ‬בניון‭ ‬גולן‭ ‬ / לחן: עמיר‭ ‬בניון


קוֹלֵךְ‭ ‬שֶׁנִּבְלַע‭ ‬בְּעַנְפֵי‭ ‬הָעֵץ‭ ‬שֶׁסָּגַר
עַל‭ ‬חַלּוֹן‭ ‬חֲדַר‭ ‬הַיְלָדִים‭, ‬קוֹלֵךְ‭ ‬שֶׁנֶּאֱבַק‭ ‬בַּסְּבַךְ
קוֹלֵךְ‭ ‬שֶׁוִּתַּרְתְּ‭ ‬וְנָבַט‭ ‬בָּךְ‭ ‬פְּנִימָה
קוֹלֵךְ‭ ‬שֶׁצָּעַקְתְּ‭ ‬אִמָּא
קוֹלֵךְ‭ ‬הֶחָלוּם‭ ‬שֶׁרַק‭ ‬הִיא‭ ‬יָדְעָה‭. ‬קוֹלֵךְ
בְּרִבּוֹא‭ ‬אֲלֻמּוֹת‭ ‬יָדֶיהָ‭ ‬מוֹחוֹת‭ ‬שְׁאֵרִיּוֹת‭ ‬שֶׁל‭ ‬שֶׁלֶג‭ ‬מֵעַל‭ ‬כְּתֵפַיִךְ‭ ‬מִשְּׂעָרֵךְ
קוֹלֵךְ‭ ‬שֶׁאָבַד‭ ‬בָּרִחוּף‭ ‬הַמְמֹרָק‭ ‬הַצָּרוּב‭ ‬וְלֹא‭ ‬שָׁב
אֶלָּא‭ ‬כְּצֶבַע‭ ‬פּוֹשֵׁט‭ ‬בַּסִּיבִים‭ ‬כְּפֶרַח‭ ‬כָּאָמוּר‭ ‬פּוֹתֵחַ
קוֹלֵךְ‭ ‬הוֹלֵךְ‭ ‬לְפָנִים‭ ‬חוֹתֵך‭ ‬רְקִיעֵי‭ ‬הַקַּרְקַע
לְאֵינְסוֹף‭ ‬תְּנוּעָה‭ ‬לַעֲשׂוֹת‭ ‬מָקוֹם‭ ‬אֶחָד
קוֹלֵךְ‭ ‬בְּאָזְנְךָ‭ ‬אִלֵּם
קוֹלֵךְ
בעְַּנפְיֵ‭ ‬הָעֵץ‭ ‬הַמּשְִֹתָּרֵג‭ ‬מֵחַלּוֹן‭ ‬חֲדַר‭ ‬הַיְלָדִים

אין‭ ‬עוד‭ ‬יופי

מילים: מרים‭ ‬בניון‭ ‬גולן‭ ‬ / לחן: עמיר‭ ‬בניון


כַּמָּה‭ ‬נְחַכֶּה‭ ‬לְיֹפִי‭ ‬שֶׁיִּפָּשֵׁט‭ ‬בַּגוּף
תָּמִים‭ ‬שֶׁמַּסְפִּיקָה‭ ‬נְגִיעָה
לֹא‭ ‬נְגִיעָה‭, ‬זִכָּרוֹן‭ ‬שֶׁל‭ ‬שִׂמְחָה‭ ‬סַסְגּוֹנִית
וּכְבָר‭ ‬יָרוּץ‭ ‬בַּסִּיבִים‭ ‬הַמִּיקְרוֹסְקוֹפִּיִּים
כְּמוֹ‭ ‬אֵצֶל‭ ‬מְצַיְּרֵי‭ ‬הַמַּפּוֹת
שֶׁמִּלְּאוּ‭ ‬אוֹקְיָאנוֹסִים‭.‬
הַצָּמָא‭ ‬מְעַלֵּף‭ ‬אוֹתִי‭ ‬בּוֹא‭ ‬וְגַלֵּה
אֵין‭ ‬לִי‭ ‬נֶפֶשׁ‭ ‬אַחַת‭ ‬בָּעוֹלָם‭ ‬שֶׁתִּגְנֹב‭ ‬אֶת‭ ‬הַגְּבוּל
שֶׁאֶפְשָׁר‭ ‬לָגַעַת‭, ‬לְהַגְלוֹת‭ ‬אֶת‭ ‬שְׂפַת‭ ‬הַסָּפֵק
וּמִלִּים‭ ‬כְּמוֹ‭ ‬חֹשֶׁךְ‭ ‬לֹא‭ ‬יוּכְלוּ‭ ‬לִי
אֵין‭ ‬עוֹד‭ ‬יֹפִי‭ ‬כָּזֶה‭ ‬כְּמוֹ‭ ‬שֶׁלָּנוּ
וְהַשָּׁנִים‭ ‬רָצוֹת‭ ‬לִי‭ ‬כְּמוֹ‭ ‬לִפְנֵי‭ ‬הַמָּוֶת‭ ‬אֲנִי‭ ‬לֹא
מַסְפִּיקָה‭ ‬לְהִגָּמֵל‭ ‬מֵחֲלוֹמוֹת‭ ‬וְאֵין‭ ‬דַּי
בַּמִּלִּים‭ ‬וּבְמּוּסִיקָה‭ ‬וּבחֲלוֹמוֹת‭ ‬אֲנִי
שׁוֹלַחַת‭ ‬יָד‭ ‬בּוֹא‭ ‬בָּרוּר‭ ‬מְתַעְתֵּעַ

תכתבי‭ ‬לו

מילים ולחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


התעורר‭ ‬לפתע‭, ‬מסתובב‭ ‬בבית
תוך‭ ‬כדי‭ ‬הלילה‭ ‬מתכונן‭ ‬מאוד‭ ‬
לבוא‭ ‬האור

אז‭ ‬תכתבי‭ ‬לו‭, ‬הוא‭ ‬יגיב
את‭ ‬אותו‭ ‬המכתב‭ ‬ישיב
הוא‭ ‬אוהב‭ ‬אותך‭ ‬כמו‭ ‬שאת
אותו‭ ‬הדבר‭ ‬בדיוק

הסתחרר‭ ‬לפתע‭ ‬ונופל‭ ‬למים
תוך‭ ‬כדי‭ ‬הלילה‭ ‬מתכונן‭ ‬הוא‭ ‬את‭ ‬הים‭ ‬לגזור

אז‭ ‬תכתבי‭ ‬לו‭ ‬הוא‭ ‬יבכה
כי‭ ‬הוא‭ ‬חושב‭ ‬שהוא‭ ‬סתם‭ ‬מסכן
הוא‭ ‬מרגיש‭ ‬ממש‭ ‬כמו‭ ‬שאת
אותו‭ ‬הדבר‭ ‬בדיוק

תכתבי‭ ‬לו‭, ‬הוא‭ ‬ישיב
את‭ ‬אותו‭ ‬המכתב‭ ‬ישיב
כי‭ ‬הוא‭ ‬אוהב‭ ‬אותך‭ ‬כמו‭ ‬שאת
אותו‭ ‬הדבר

איך‭ ‬אדע

מילים: מרים‭ ‬בניון‭ ‬גולן‭ ‬ / לחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


אֵיךְ‭ ‬אֵדַע‭ ‬שֶׁזּוֹ‭ ‬הַדֶּרֶךְ‭, ‬עוֹד‭ ‬עוֹצֶמֶת‭ ‬עֵינַי‭ ‬בְּכָל‭ ‬צֹמֶת
שֶׁלֹּא‭ ‬יִנָּגֵף‭ ‬לִבִּי‭ ‬מֵאֶפְשָׁרֻיּוֹת‭ ‬הַחֲרָטָה‭,‬
גַּם‭ ‬אִם‭ ‬אֵין‭ ‬בִּי‭ ‬דָּבָר‭ ‬לֹא‭ ‬יָקוּם‭ ‬לִי‭ ‬צַעַר
מִלּבְדַָהּ, ‬מַסְוָה‭ ‬פָּנֶיהָ‭ ‬מַחְשִׁיכָה‭ ‬חֲדָרַי
אֲנִי‭ ‬מַעְתִּיקָה‭ ‬מְקוֹמִי
לֹא‭ ‬אֶשְׁכַּח‭ ‬לְסַמֵּן‭ ‬בְּפֵרוּרֵי‭ ‬גַּעְגּוּעַ
וַאֲשַׁנֵּן‭ ‬מוֹצָאֶיהָ‭, ‬כָּךְ‭ ‬אוּכַל‭ ‬לָשׁוּב‭ ‬לְהַבְקִיעָהּ
מִן‭ ‬הָאֶבֶן‭ ‬הָרִאשׁוֹנָה‭. ‬
וּמָה‭ ‬אֶעֱשֶׂה‭ ‬שֶׁהִיא‭ ‬שׁוֹאֶבֶת‭ ‬אוֹתִי‭ ‬אֶל‭ ‬תּוֹכָהּ
וְאֵין‭ ‬לִי‭ ‬אֶלָּא‭ ‬זִכְרוֹן‭ ‬הַמּוּסִיקָה
אֵיךְ‭ ‬אֵדַע‭ ‬שֶׁזּוֹ‭ ‬הַדֶּרֶךְ‭, ‬עוֹד‭ ‬לוֹבֶשֶׁת‭ ‬בְּאוֹתוֹ‭ ‬הַבָּשָׂר
וּפוֹשֶׁטֶת‭ ‬יֹפִי‭ ‬וְאֵין‭ ‬לוֹ‭ ‬אֶלָּא‭ ‬זִכְרוֹן‭ ‬עַצְמוֹ
וְהַלֵּב‭ ‬הַזֶּה‭ ‬מִבַּזֶּלֶת‭, ‬שֶּׁלֹא‭ ‬יִשְׁנֶה

השגחה‭ ‬פרטית

מילים: מרים‭ ‬בניון‭ ‬גולן‭ ‬ / לחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


אַחַת‭ ‬אַחַת‭ ‬הֵן‭ ‬נִסְגָּרוֹת‭ ‬
דְּרָכִים‭ ‬שֶׁהָיוּ‭ ‬בְּרוּרוֹת
לִפְרָטֵי‭ ‬פְּרָטִים‭ ‬דִּמְיַנְתִּי‭ ‬אוֹתָן
כְּנִיסוֹת‭ ‬וִיצִיאוֹת‭ ‬נְעוּלוֹת
וְכֻלָּם‭ ‬מְמַהֲרִים
הַשֶּׁמֶשׁ‭ ‬שָׁקְעָה
וַאֲנִי‭ ‬לֹא‭ ‬מַסְפִּיקָה‭ ‬לְהַגִּיעַ
תָּמִיד‭ ‬הֵם‭ ‬מַתְחִילִים‭ ‬בִּלְעָדַי
וַאֲנִי‭ ‬צְרִיכָה‭ ‬לְמַהֵר‭ ‬לִמְצֹא
לְאָן‭ ‬הִגִּיעוּ
כַּמָּה‭ ‬תֵּבוֹת‭ ‬נִבְלְעוּ‭ ‬לִי
לְכַף‭ ‬חוֹבָה

אֲנִי‭ ‬זְקוּקָה‭ ‬לְטַלִּית‭ ‬שֶׁתָּגֵן‭ ‬עָלַי
שֶׁתִּהְיֶה‭ ‬לִי‭ ‬בִּמְקוֹמְךָ
שֶׁאוּכַל‭ ‬לְהִתְהַלֵּךְ
כְּמוֹ‭ ‬נָסִיךְ‭ ‬בַּשְּׁכוּנָה
אֲנִי‭ ‬צְרִיכָה‭ ‬שֶׁתֹּאהַב‭ ‬אוֹתִי
יוֹתֵר‭ ‬מִתָּמִיד‭ ‬עַכְשָׁו

שֶׁאֶרְאֶה‭ ‬אוֹתְךָ‭ ‬מִכָּל‭ ‬עֵבֶר
וְכָךְ‭ ‬אוּכַל‭ ‬לְהִתְמוֹטֵט‭ ‬פְּנִימָה
וְלָצוּף‭ ‬לָתֵת‭ ‬לְךָ‭ ‬
לְהָבִיא‭ ‬אֵלַי‭ ‬אֶת‭ ‬הַפְּרִי
אַל‭ ‬תַּשְׁאִיר‭ ‬אוֹתִי‭ ‬
רֶגַע‭ ‬אֶחָד‭ ‬לְבַד

אַתָּה‭ ‬מְנַסֶּה‭ ‬
אַךְ‭ ‬אֲנִי‭ ‬לוֹמֶדֶת‭ ‬לְאַט‭ ‬לְהַנִּיחַ
לְהָנִיעַ‭ ‬רֶגֶל‭ ‬אַחַר‭ ‬רֶגֶל
לְהָבִין‭ ‬שֶׁאַתָּה‭ ‬שָׁם‭ ‬שֶׁלֹּא‭ ‬תִּתֵּן‭ ‬לִי‭ ‬לִפֹּל
סַפֵּר‭ ‬לִי‭ ‬מִי‭ ‬אֲנִי‭ ‬כָּל‭ ‬כָּךְ‭ ‬הַרְבֵּה‭ ‬זְמַן‭ ‬אֲנִי‭ ‬מַמְתִּינָה‭ ‬לָדַעַת
לִפְתֹּחַ‭ ‬אֶת‭ ‬הַצֶּדֶף
אֲנִי‭ ‬שׁוֹכַחַת‭ ‬גַּם‭ ‬אֶת‭ ‬
כָּל‭ ‬מַה‭ ‬שֶּׁיָּדַעְתִּי
מַה‭ ‬שֶּׁהִתַּרְתָּ‭ ‬לִי‭ ‬לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ
כְּאִלּוּ‭ ‬שֶׁבֶּאֱמֶת‭ ‬הָיִיתִי‭ ‬
מִי‭ ‬שֶׁדִּמִּיתִי

ירושלים

מילים: מרים‭ ‬בניון‭ ‬גולן‭ ‬ / לחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


כָּךְ‭ ‬נִרְאֵית‭ ‬הַכְּנִיסָה‭ ‬לָאָרֶץ‭:‬
דַףּ‭ ‬מִצדִּוֹּ‭ ‬הַפְּנִימִי
וּמְקֻפָּל‭ ‬לִפְנוֹת‭ ‬מָקוֹם‭ ‬לַמִּלִּים
הַיֶלֶּד‭ ‬יָשֵׁן‭ ‬מְאֻבְטָח‭ ‬בְּשֵׁשׁ‭ ‬שְׁנָתוֹת‭ ‬לאַרְבָּע‭ ‬שָׁעוֹת‭,‬
אָבִיו‭ ‬קוֹרֵא‭ ‬מִמַּעֲמַקִּים‭ ‬עַל‭ ‬הַגַּג‭. ‬בִּבְהִילוּת‭ ‬יָצָאנוּ
הַמֶּלַח‭ ‬עֲדַיִן‭ ‬בִּקְצוֹת‭ ‬אֶצְבְּעוֹתֶיךָ‭ ‬וְעַמּוּד‭ ‬עָנָן‭ ‬סַגְרִירִי
מֵעַל‭ ‬מַמְתִּין‭ ‬שֶׁנָּבִין‭. ‬בַּבַּיִת‭ ‬שֶׁבַּמִּדְבָּר
הַדֶּרֶךְ‭ ‬הַקְּצָרָה‭ ‬צְרוּרָה
עֲדַיִן‭, ‬וּמַמְתִּינָה
מִבעַַּד‭ ‬לְמָסַך‭ ‬הַנֵּס
הַזִּכָּרוֹן‭ ‬חָלוּם
וְרַק‭ ‬הַלֵּב‭ ‬מִתְפַּשֵׁט
מְשַׁחֵר‭ ‬לִירוּשָׁלַיִם‭.‬

יחיאל

מילים ולחן: עמיר‭ ‬בניון‭ ‬


את‭ ‬העולם‭ ‬הזה‭ ‬בראתי‭ ‬ילדי‭ ‬רק‭ ‬בשבילך
ולא‭ ‬לקחת‭ ‬כלום‭ ‬לא‭ ‬בקשת‭ ‬שום‭ ‬דבר‭ ‬לעצמך
לא‭ ‬רצית‭ ‬כלום‭, ‬נשארת‭ ‬ילד‭ ‬נצחי‭ ‬וקט
כל‭ ‬הילדים‭ ‬בעולם‭ ‬הזה‭ ‬הם‭ ‬שלך
וכל‭ ‬החיוכים‭ ‬היפים‭ ‬שלהם‭ ‬רק‭ ‬לך

אם‭ ‬כל‭ ‬מבט‭ ‬שלך‭ ‬גרם‭ ‬לילד‭ ‬לצחוק
אם‭ ‬בקריצה‭ ‬אחת‭ ‬הצלחת‭ ‬את‭ ‬העצב‭ ‬שלו‭ ‬למחוק
אם‭ ‬בזכותך‭ ‬שוב‭ ‬ילדה‭ ‬קטנה‭ ‬מחייכת
אז‭ ‬כל‭ ‬החיוכים‭ ‬בעולם‭ ‬הזה‭ ‬הם‭ ‬שלך
כל‭ ‬הנפשות‭ ‬השמחות‭ ‬רק‭ ‬לך

את‭ ‬העולם‭ ‬הזה‭ ‬בראתי‭ ‬ילדי‭ ‬רק‭ ‬בשבילך
לא‭ ‬לקחת‭ ‬כלום‭ ‬לא‭ ‬בקשת‭ ‬דבר‭ ‬לעצמך
רק‭ ‬בשביל‭ ‬כולם‭ ‬תמיד‭, ‬נשארת‭ ‬ילד‭ ‬קט
כל‭ ‬מה‭ ‬שלא‭ ‬בקשת‭ ‬עכשיו‭ ‬הוא‭ ‬שלך
כל‭ ‬הילדים‭ ‬השמחים‭ ‬בעולם‭ ‬הם‭ ‬שלך

אם‭ ‬כל‭ ‬מבט‭ ‬שלך‭ ‬גרם‭ ‬לילד‭ ‬לצחוק
אם‭ ‬בקריצה‭ ‬אחת‭ ‬הצלחת‭ ‬את‭ ‬העצב‭ ‬שלו‭ ‬למחוק
אם‭ ‬בזכותך‭ ‬שוב‭ ‬ילדה‭ ‬קטנה‭ ‬מחייכת
כל‭ ‬מה‭ ‬שלא‭ ‬ביקשת‭ ‬מעולם‭ ‬עכשיו‭ ‬הוא‭ ‬רק‭ ‬שלך
וכל‭ ‬הילדים‭ ‬השמחים‭ ‬בעולם‭ ‬רק‭ ‬שלך