להקת זאבים

מילים: נורית זרחי / לחן: נועה בלחסן


רַק מִקֵּץ שָׁנִים הֵבַנְתִּי מָה הָיִינוּ
לַהֲקַת זְאֵבִים
לֹא, לֹא טוֹרְפֵי אָדָם
כִּי לֹא נִמְצָא לָנוּ אָדָם בַּסְּבִיבָה
גַּם אִם פָּגַשְׁתָּ בְּמִי, הָיָה עָלֶיךָ
לְהַכְחִישׁ אֶת אֳבָרָיו
כְּשֶׁעַל שְׂפָתֶיךָ טִיפַּת דָּם קָפוּא
וְלֹא יָדַעְתָּ כִּי טוֹרֵף הַגּוּף הָרִאשׁוֹן

זֶה לֹא הָיָה נָטוּל יוֹפִי
בְּלֵילוֹת כְּתֻמִּי יָרֵחַ
יִלַּלְנוּ מוּלוּ אֶת שִׁירֵנוּ הַמְּצַמְרֵרִים
וּבְלֹעֵי אֲפֵלָה עָנוּ לָנוּ הֲרֵי גִּלְבּוֹעַ
גַּם לִי הַיַּלְדָּה הָרֵיקָה מֵעֵדֶן
שֶׁהֶחְזִיקָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּפִיהָ
וְלֹא יָכְלָה דַּבֵּר
כִּי מִבֵּית אלפא עַד נהלל
לֹא קָמָה עוֹד הַמִּילָה חַסֵר