הרחק מהבית

זה עוד לילה לבד,
ברציף איטלקי לא ידוע.
שוב הגשם צולף,
עם אורות הברקים והרוח.

עם גיטרה אחת
ומחברת תווים מיושנת.
בכבישים הזרים,
מחפש לאחות את השבר.

אבל כך לפעמים,
מחשבות נודדות.
על אישה, על גליל,
על שותף לסודות.
על העיר בה עברתי
שבתות וחגים.
אהבות ישנות,
משחקי ילדים.

בין שבילי הכפרים,
מרחבים של שדות בין ערביים.
ונופים אחרים,
ללא סוף, ללא חוק, ללא בית.

עוד פוגש פה ושם,
אנשים שרוצים בי לגעת.
אבל אין כמו הים,
כמו השיר, כמו ההיא שיודעת.

כן אז כך לפעמים,
מחשבות נודדות,
על אישה, על גליל,
על שותף לסודות.
על העיר בה עברתי
שבתות וחגים.
אהבות ישנות,
משחקי ילדים.

עוד שבוע,
עוד שבוע..
על הלוח,
על הלוח...

אבל כך לפעמים,
מחשבות נודדות.
על אישה, על גליל,
ושותף לסודות.
על העיר בה עברתי
שבתות וחגים.
אהבות ישנות,
משחקי ילדים.