הַבְּלוּז שֶׁל תֵּל אָבִיב

אֲנִי וְהָאוֹפְּטִימִיּוּת יָצָאנוּ לְסִבוּב
נִכְנַסְנוּ לְנַחַל, יָצָא שֶׁזֶּה בִּיּוּב ,
כָּל הַטּוֹב כָּל הָרֹעַ, בְּאוֹתוֹ אֲגָן נִקּוּז
יֵשֹ עָנָן מֵעַל הָעִיר, שֶׁמְּטַפְטֵף כָּאן אֶת הַבְּלוּז.

חָשַׁבְתִּי אֵיךְ לוֹמַר זֹאת בְּאֹפֵן מְתֻמְצָת
כָּל כָּך הַרְבֶּה חָרָא, אַתָּה חַיָּב לִדְרֹך עַל קְצָת ,
מֵהַמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ עַד הַמָּקוֹם הֲכִי מַגְנִיב
בְּכָל מָקוֹם סָבִיב, הַבְּלוּז שֶׁל תֵּל אָבִיב.

שַׁבָּת, דְּרוֹם תֵּל אָבִיב, קַו הַמַּשְׁוֶה שֶל יִשְׂרָאֵל
הַבְּלוּז, דִּמְעָה אָקוּסְטִית, אֱגֶל זֵעָה עַל מֵצַח פּוֹעֵל,
בַּסְּתָו וּבָאָבִיב, בְּכָל צַד וִּמִסָּבִיב, בַּמָּקוֹם
שֶׁאַתָּה הֲכִי אוֹהֵב, נִמְצָא הַדָּבָר הֲכִי מַכְאִיב .

מִיָּפוֹ בַּדָּרוֹם עַד צְפוֹן רָמַת אָבִיב
מִשֶּׁפֶך הַיַּרְקוֹן עַד גֶּשֶׁר מַעֲרִיב,
מֵהַמְּקוֹמוֹת הָרְגִישִׁים לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי קָשִׁים,
כָּאן כֻּלָּנוּ אֲנָשִׁים, וְזֶה מָקוֹם קָשֶׁה לַחֲלָשִׁים.

אֲנִי וְהָאוֹפְּטִימִיּוּת יָצָאנוּ לְסִבּוּב
נִכְנַסְנוּ לְנַחַל, יָצָא שֶׁזֶּה בִּיּוּב ,
אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹם מֵרֹב הַחֹם סָבִיב
הַקַּיִץ כְּבָר נוֹטֵף אֶת הַבְּלוּז שֶׁל תֵּל אָבִיב