א'
מיהו שיודע
מה זו אהבה? -
האם רכה וענוגה,
או כל כולה כאב
ואכזבה.
אני שואל,
אך אין לאיש תשובה.
כי אני אוהב אותך
כמו שאיש לא אהב,
לא חיזר, לא רדף -
אחרייך.
אני רוצה אותך,
כל גופי משתוקק
וחושק ועורג -
רק אלייך.
אני מרגיש אותך
כה קרוב ללבי
והאש בקרבי
כבר יוקדת.
אני עוטף אותך
במבט של תקווה
לראותך במהרה -
מאושרת.
אני אוהב אותך
כל-כך, כל-כך!
ב'
שעון החול זולג לו
והזמן חולף.
עוד רגע קט, אולי שעה,
יום חדש ינץ פה
על הגבעה.
ושם אני,
לבד יושב - דואב.
כי אני רואה אותך
ואת כאן, לצידי,
פה, ממש לידי -
רק עוברת.
אני שואל אותך,
מנחש ותוהה,
מסתכל ובוהה -
את הולכת?
אני מביט אחרייך,
כשדמותך הקטנה
נעלמת בפינה
הנסתרת.
אני הולך אחרייך,
לחפשך בין המון
בני אדם ושאון -
שם בקרת.
אני אוהב אותך
כל-כך, כל-כך!
ג'
למה רק בלילה,
כשאני ישן.
את פה אתי - בחלומי.
למה לא כל לילה
תהיי שלי.
אני ואת,
את ואני - בקן.
כי אני חולם עלייך,
כשאני לבדי
ואת לא לידי -
כאן ביחד.
אני חושב עלייך,
גם ביום, גם בליל -
כל הזמן מייחל
בך לגעת.
אני פונה אלייך
בתחינה ותפילה
לסליחה ומחילה
שאין די לה.
אני קורא אלייך -
אנא שובי אלי,
אל בין שתי זרועותיי,
כבר הלילה.
אני אוהב אותך
כל-כך, כל-כך!