אהובי, מחכה כשאני, רצה לבד יחפה בשדה הפתוח
להרגיש, את כאב הקוצים הדוקרים והחום השורף על בשרי הפצוע
אהובי מחכה כשאני רצה לבד
אל באר בשדה הפתוח
להרוות להרוות צמאוני הבוער
להרוות צמאוני הפרוע
אליו את הדרך,
אזכור בשנתי
כשאפול שוב שדודה,
מהאש והרוח
לשטוף מרגליי את אבק הדרכים
לשים בין ידיו את ראשי
ולנוח
אהובי הוא מלכוש ויורה
הוא שומר בליבי
על ביתי הרעוע
אהובי מחכה כשאני
רצה לבד
יחפה בשדה
הפתוח