סוף טוב

אולי‭ ‬תיכף‭ ‬ישתחרר‭ ‬המחנק‭ ‬בגרון
אולי‭ ‬זה‭ ‬יהיה‭ ‬החייל‭ ‬האחרון
בדומינו‭ ‬הזה‭, ‬של‭ ‬הדמעות‭ ‬והשקרים
ואז‭ ‬יגיעו‭ ‬הימים‭ ‬האחרים
יוציאו‭ ‬אותי‭ ‬לרחוב
אולי‭ ‬יהיה‭ ‬לי‭ ‬סוף‭ ‬טוב

אולי‭ ‬יצמח‭ ‬בי‭ ‬כוח‭, ‬מכל‭ ‬מה‭ ‬שעצוב
הבית‭ ‬יהיה‭ ‬בית‭, ‬הכלוב‭ ‬יהיה‭ ‬כלוב
ואז‭ ‬אני‭ ‬אצא‭ ‬מצילן‭ ‬של‭ ‬טעויות
אני‭ ‬אהיה‭ ‬מה‭ ‬שמגיע‭ ‬לי‭ ‬להיות
ואסתכל‭ ‬לי‭ ‬בעיניים‭, ‬ככה‭ ‬מקרוב
אולי‭ ‬יהיה‭ ‬לי‭ ‬סוף‭ ‬טוב

ואני‭ ‬לא‭ ‬רואה‭ ‬סוף‭ ‬לכל‭ ‬ההתחלות
אולי‭ ‬הגיע‭ ‬זמן‭ ‬לטפס‭ ‬ולעלות
מתוך‭ ‬הבור‭ ‬הזה‭, ‬ככה‭, ‬בלי‭ ‬לחשוב
ואז‭ ‬אולי‭ ‬יגיע‭ ‬סופסוף‭ ‬טוב

אולי‭ ‬אמצא‭ ‬בי‭ ‬כוחות‭ ‬להתרחק
מהקצה‭ ‬הממכר‭ ‬הזה‭, ‬החד‭, ‬המרסק
על‭ ‬הגבול‭ ‬הדק‭ ‬מדי‭, ‬בין‭ ‬אומץ‭ ‬לטירוף‭ ‬
העבר‭ ‬הכבד‭ ‬שלי‭ ‬ישקע‭ ‬ולא‭ ‬יצוף
וכל‭ ‬מה‭ ‬שכופף‭ ‬אותי‭ ‬יקום‭ ‬ויעזוב
אולי‭ ‬יהיה‭ ‬לי‭ ‬סוף‭ ‬טוב