רגע לפני החשכה
הנפש מבקשת מנוחה
אני לא עוזב
בלב רועד, בנשימה כבדה
בנתק או בדרך אבודה
אני לא עוזב
אני לא עוזב
יש שיעלו על סיפון האוניה
כשהיגיון הוא רב-חובל בראשם
אבל אני לא עוזב את היער הזה
אפילו שבינינו תהום
אולי בתוך היער, רק היום
נוכל להתקרב
נשב, נדבר אהבה
כשבעינייך שמץ של תקווה
שגם אני אוהב
שגם אני אוהב
יש שיעלו על סיפון האוניה...