ארמון של נטיפים

מילים ולחן: דפנה דה פריז


תלתלי הכסף של הים פגשו בחוף,
פה ושם גורפים בדרך רגע בן חלוף,
יש חלום ילדות, יש מלך , ילד מאוהב,
אין לו ראש לכתר רק לתלתלי זהב.

תלתלי זהב ונמש וגומה של חן.

היא עם דלי ביד רוכנת, ראש פוגש בראש,
גל חצוף היא צוהלת והוא מביא מכוש,
הוא חופר והיא עורמת , כך צומח תל,
היא פוקדת כמו מלכה והוא כבר מתבלבל.

הוא מתחיל עם הצריח, היא רוצה מגדל,
גם חומה ושער ושני דגלים מעל,
על ארמון של נטיפים שניהם זורים צדפים,
הוא מפליג עם סיפורי אביר ודרקונים.

תלתלי זהב ונמש וגומה של חן
הוא נחפז כה נועז לחפור לה תעלות מגן.

תלתלי הכסף של הים פגשו בחוף,
עוד ארמון ילדות של מלך, רגע בן חלוף,
אל קירבם גרפו בשצף ממלכה שלמה,
ובה נעור החשק אל הים כמו ילדה.

הוד מלכות איבד הילד, גם איבד ארמון,
גם מלכה שרצה אל חיקו של פוסידון,
תלתליו של אל הים, גורפים מכל וכל,
אך חלום נותר טמון בכל גרגר של חול.