גולם פרפר

האור הכתום בכניסה אל הבית
צובע גולם פרפר
מחמם אותו כמו רחם
והבטן מתכווצת

לא להעיר עם רשרוש המפתח
לפסוע בשקט לאט
החדר מלא חלומות מתוקים
והבוקר מגיע כמעט

מי מחכה לי
מי שמוט על ספה
מי מקופל בתוך שמיכה
מי מתהפך מצד לצד
הבית מלא ואני לבד

רק נגיעה להרגיש את הפלא
לקחת נשימה
געגוע בן כמה שעות ממלא
את הלב בציפיה