התריסים מצטמצמים
ויש מין חום בין הקירות
זה נעים לשנינו ככה
פשוט לתת לזה לקרות
את יודעת, יש בך משהו
כשאת בלי כיסויים
אני אוהב אותך פשוטה
בין השגרה והחיים
בין הטיפות
בין הידיים
שים את הראש
בוא ונזרום כמו מים
שים גם את הלב
בין הטיפות
עמוק בעיניים
שתי פעימות
גוף רעב עדיין
עוד להתקרב
אני מביט בך מהצד
מרחק של כמה רגעים
כל כך יפה כשאת שקופה
בין חלונות שנרטבים
בין הטיפות
בין הידיים
שים את הראש
בוא ונזרום כמו מים
שים גם את הלב
בין הטיפות
עמוק בעיניים
שתי פעימות
גוף רעב עדיין
עוד להתקרב
בין הטיפות יומיים
לומדים לחיות עם הלבד בבית
מוציא מתוק ממר עד שפתאום נגמר
נזכרתי בך כמעט נשבר
שולח הודעה
נו בואי כבר, אני מוכרח
הגשם שבחוץ מזכיר לי את אותו החדר
השקט שמהול מזכיר לי את אותו נובמבר
איך שבאת לי בול עם המבול הרגשתי גבר
כמו איזה צעיר בתול עשית לי פה בית ספר
לא אל תספרי לי כלום כבר
מעדיף להיות סתום כבר
כי בורות זה אושר אבל עצבות היא בור ללא תחתית, בלי מעלית, לא אל תקפוץ שם ראש ילד
קיבלתי את הכאפה והמשכתי כרגיל
אבל כמה את יפה ככה בלי כל התכשיטים
זה קצת יותר מדי גדול עלי אז בואי נישאר מתחת לסדינים
אין לאן למהר
כשבפנים שקט
בחוץ סוער
אין מה לחפש מקום אחר
בואי נסתכל עמוק בעיניים
ותגידי לי שלא עדיף ביחד
אחד שהוא שניים
בין הטיפות
עמוק בעיניים
שתי פעימות
גוף רעב עדיין
עוד להתקרב
עוד להתקרב
עוד להתערבב
עוד הגוף רעב
בין הטיפות