בערה פנימית מלמטה צומחת
מניעה רגשות חבויים
שצומחת ועולה וכמעט צורחת
חדורת מטרה, שלופת סכין

קדחת שכלית מתפשטת אצלי
את חולה כבר שנים
נוגעת לא נוגעת
מחשבת במדויק, את גובה הגלים

לתאום חזק חזק
להפיכת הקערה בעיתוי הנכו
סערת איתנים אמיתית
אצלי במיטה

הזמן עובר אבל לא זז
תקתוק השעון מרעיש לשווא
נתקע פה הסתיו וכך גם אנחנו
נתקענו וזה המצב

איך הכל הפך להיות כמו בחוץ ולא כמו שבפנים
וכשמנסים להסביר הכי קל זה לירוק אכזבות בפנים
איך מפחדים להוציא ת'שדים ושומרים הכל בבטן
ובסוף מצפים מהאלוהים לחלק כרטיסים לגן עדן

איך נדליק את האור כשהחושך החליט לבקר לצמיתות
מנמיכים את החום מגבירים להבה, זורקים למדורה עוד קצה חוט
איך אנחנו יודעים לדבר על איך שיודעים להרגיש
מדלגים בין שטיחים אדומים, מחישים את הפה להחריש

הזמן עובר אבל לא זז
שוב השעון מצלצל לשווא
השמש בעוד בוקר לא מרוכז
עלתה כבר וזה המצב

כי נמאס מחצאי נשים ונשבר מחצאי גברים
כמויות של חצאי אנשים יושבים בגינות הכלבים
מזדרזים לחבב, מהירים לכרות
ראשי אבודים, קשה לא לראות
עושים אהבה ונטושים בכל זאת
על ידי אהבות אחרות

אני לא מבין
מבין מה קורה פה
הוסף לי ראי
ראי להשתקף בו

לא צריך את הזמן שעבר
לא רוצה מלבד זה שום דבר
ראי להשתקף בו מחר
לא רוצה מלבד זה שום דבר

הזמן עובר אבל לא זז
מחוג השעון מסתובב עכשיו

זורק ת'יומן והופך את הסדר
שוב לא חוזר, באיד אל החדר
בוחר את הנשק, יוצא מהעדר
מדליק את הלב הנרגש

כמו שתמיד רואים בסרטים, כמו שכולם כמו כולם רוצים
כמו שמיכת פוך מנוצות אווזים, כמו דיבור בלי שימוש במילים
כמו שסיפרו לפחות אלף פעם, להילחם עד יעבור זעם
לא אפספס הזדמנות הפעם, לשבור את כללי המשחק

זורק ת'יומן, בוחר את הנשק
מדליק את הלב הנרגש
מדליק את הלב
מדליק את הלב
מדליק את הלב הנרגש

צמרמורת עברה בי
אך לא שמתי לב
לשום בריזה של רוח
מלבד זו שבלב

אני בחצי גוף שוכח
פתאום במה משתמשים
כדי לטעום עוד קצת
מצמרמורת רוח
שתיקח אותי
אל חוף מבטחים

צמרמורת עברה בי
אך לא שמתי לב
לדבר שקרה
מחוץ אל הלב

אני בחצי גוף מותש
בקושי זוקף את הראש

ונראה שסתם בוהה
לא מגיב למראה
מתמכר אל הצמרמורת
מתבזה

צמרמורת של רוח
כמו זיק הבנה
חיממה או קיררה
וכמו שבאה
נעלמה

השעה מאוחרת והעין דומעת
האם תזהי את האיש בתולעת

בזמן שאת יודעת
יודעת כמו כולם
על מי אבד כבר העולם

אז תני לי רק צ'אנס
והזדמנות קטנה לקלוע
למקום שבו איש אצלך אינו מעז לנגוע

אם נוכל להתעשת
לבוא מבט מבט
שרק יצא לי מהעין
אותו חלקיק אבק

ואוכל לראות אותך איתי
עומדת מול מראות
צד אל צד, יד ביד
בהזיות

שכן אמרתי לך לא פעם
ורצית לא להבין
את הלב שלי כבר יש לך
ואזלו גם המילים

ומלבד מה שעשיתי
נסגרו כל הדרכים
לתרגם את שבפנים
למעשים

מקליט מילים בתוך חדר חשוך
העיקר לא לראות את השמש
זאת שלא הפציעה כבר מזה כמה שנים
זאת לא חכמה גדולה פשוט לברוח כשנעים

אם הכל היה אחרת ולא הייתה לך דלת
במקום שבו אליו, אני ארצה ללכת

איך זה שיוצא שתמיד מצב הרוח הפוך ממזג האוויר
כשיורד גשם אני שמח ועצוב כשחם ובהיר
ולך עכשיו תנסה שיבינו
לך תנסה להסביר

כשכל אחד מחזיק בכיס מבדר אישי שמאפשר
לברוח ותמיד לשמוח
בכל פעם יותר

מסתחרר סביב המקום, מהדמיון חוזר
לשמוע את מי שהייתי
שוב מדבר

איך תמיד מצב הרוח
שייך למישהו אחר

איך זה יוצא שתמיד מצב הרוח הפוך ממזג האוויר
מתעצבן מול נחלים וצוהל על שובר הגלים
ולך עכשיו תתקשר כרגיל
לך תתאים את הפנים

נדמה שכל מי שניגש מצליח בשנייה
לקטוף את התפוח
ולהיות אלוף בכח

רוחות נושבות עלי שקרים ואני נעוץ בכפייה
רגלי שקועות באדמה
ונשמתי תקועה

איך תמיד הרוח מפריעה

הנה מזגי האלים
הנה
הנה הוא מתפרץ

הכוכב שלנו כבה, נפל מבלי לנצנץ
טעם אהבה תפל מתנדף ממך

חשבתי שתרצי בחור מוכתם בדיוק כמותך
מזמן נכשלתי לשנות את מצב רוחך

החלטת בלי לומר מדוע
אני לא בשבילך
מזג מאפיל נפרש
על שלוות יופייך

אל תאמרי, אני כבר יודע
תכף אלך

עדן שלי אולי תרצי, להיות לי מאהבת
מרגע שאת ישבת לידי, ידי נעתקו מן ההגה
אברך את בואך לעולמי, בפי תרועות ושלט
עדן שלי אולי תרצי, להיות לי מאהבת

לרגע חשבתי שקראת לי בשמי, עוד אמונה כוזבת
עדן שלי תגידי לי, במה נפשך חופצת
ברחוב את צועדת, את גבך את זוקפת,
הו עדן הו עדן שלי
עדן שלי, את מעלתי, מלא חסרונות שכמותי

עדן שלי רק את תוכלי, להחזיר אותי לתלם
עדן שלי בבקשה הזדרזי, נשאר ממני צלם
פתחת לי דלת אל שביל משתרך, בו אמשיך ואמשיך ללכת
אז עדן שלי אולי תרצי, להיות לי מאהבת

לבד השתחלת, את הדרך פילסת,
אל ליבי שמזמן הוא כבר נפל
עדן שלי, מקווה שתרצי מבולבל מגלקסיה אחרת
כאילו באת ובשתי ידייך, הנחת על ליבי אבן
עדן שלי אולי עדיף שתלכי ותניחי לי בשקט

עדן שלי, אם תבואי איתי, אנהג בך כמלכה של מלך
זר לי הוא פי, רק כשאת, פה מולי, את חומות שתיקתי את פורצת
נגיעה שלך היא לי, כמו גוף ענוד עדי, מלבד זו אין ברירה אחרת
אז עדן שלי, אולי רק תרצי, להיות לי מאהבת

את ואני, בדמיוני
את ואני בדמיוני...

כמה זה אפור
כשאתה עומד ממול וקולט
שיש דברים שיוצאים לבד
ולמרות שאתה בכלל לא יודע איך זה אמור להיראות
אתה עדיין מחפש

את הנסיכה שלנצח תמיד תגיע
ואז תיתן לך סטירה
הו כמה יפה היא אותה הנסיכה
וכמה טובה הסטירה

כמה אתה יהיר
כשאתה עומד ומסתיר
דברים שעדיף להשאיר בפנים
ולמרות שאתה יודע בדיוק איך זה אמור להיראות
אתה לא מחפש

כי ראית כבר דבר אחד או שניים קודם
ואפילו שכבר שמת את הבושם
הכוונה ברורה וההתקרבות אלימה
או כך לפחות זה הרגיש ונראה

כמה זה מתעתע
כשאתה עומד ממול ומקווה
שהלוואי והיה אפשר
אך באמת שרציתי ותדעי בגדול
שאפילו גם ניסיתי
להיות מצטיין ופה ושם גם לזיין
את כל מה שראיתי

מצחיק שקרה
המבטים על התקרה
כמעט ולא התאפקתי
לקרוא לעזרה
מקצועית או קרובה
מזל שבסוף נגמר

כמה זה נדוש
כשאתה עומד ממול וחושב שאולי
היה אפשר גם אחרת
אולי צריך להחליף את הגישה או את האדרת
ובמצב קיצון כזה או אחר
אפילו את הגברת

למצוא את מי שמחוץ למשחק
ולדפוק אצלו בדלת
כי מי שבפנים כבר מזמן נאבד
בשממון הלקחת חלק

כמה זה שחור
כשאתה עומד ממול וקולט
שכבר לא משנה לך התוצאה
ואתה רגיל לכל שינוי באווירה
המועקה כבר מכבידה
וכל מה שצריך זה לוותר

או לנסוע למקום ששם נראה
הילדים מבוגרים ולבוגרים אין שם ברירה
למה שלא תשתקע
בארץ רחוקה

פתאום הרמתי ראש
כי הרגשתי מין
כמו נעיצה
נעיצה של סכין

בחזה שלפני
שלושה רגעים
לא סערו בו
סערות או גלים

ודפקתי חזק
אולי זה יעזור
אולי כאב חיצוני
ינער או יסטור

אך המצב כבר
לא כל כך פשוט
כבר לא מבדיל
בין נפש לגוף

כאב מבפנים
מורגש מבחוץ
והשני בקושי
מעווה לי תפרצוף

מחפש מחפש
לעולם לא מוצא
ואם מוצא
אז לא מזהה

מחפש מחפש
מחפש כמו כולם
מחפשים מחפשים
לא מוצאים לעולם

המילים כבר לא יוצאות
מבין שפתי החתומות
הלשון והלסת מתקשות
להיאבק בדממה

מתרוצצות, מיללות
עירומות מהברות
מתאכזבות, ממררות
קרועות מאותיות

הן דופקות
על שיני הנעולות
ולא רואות, ולא שומעות
ולא אומרות, הן
לא אומרות דבר

מילותיי לא מתקבלות
נאסרו ואינן יודעות
להתבטא במעשים
מתאבדות על הדפים

מדממות, קרועות, גזורות
מגומגמות ומוטלות
בין השורות, מסודרות
גוויות מנוקדות

הן בורחות
ורואות אותי רודף
צופות בפי נפער לנכס
ואני לא תופס
אני לא תופס אותן

המילים שלי
כמו בתולות
על חמוקיים
ערלות
דוחפות עוד כסף לכיסים
היחסים איתן פתוחים

מודות, זקופות
עומדות בדום
שולחות אותי אל הגרדום

חתומות על גזר דיני
קהל צוהל
ביום מותי
דרוכות לצאת כבר לחופשי

הן תולות אותי
לשאת את פרידתי