הלוך חזור

נוסע בשדה בחלקה הכי קרובה לגבול,
הלוך חזור הלוך חזור בתוך התלם,
לא פותר את הבלבול.
ברדיו השוטים שואלים:
"מי מכוון את התנועה?"
אני מרגיש כל כך אבוד בתוך הסערה.

הראש חצי בהודו חצי עוד בדרום של אפריקה,
הלב רק משאבה שומר על דופק,
כל מה שהוא גילה - הכל קפא.
ממש ממול זה קו הגבול
אבל גם בו אין נחמה.

הלוך חזור, הלוך חזור בתוך התלם,
לא פותר את הבלבול.

אחרי העבודה יושב עם אמא במרפסת,
את הכל היא מבינה, היא רואה אל תוך הנפש.
ועכשיו אחרי עשרים שנה מעומק התחתית,
אני סוף סוף יכול לראות אותה בעין אמיתית.

הלוך חזור, הלוך חזור בתוך התלם,
לא פותר את הבלבול.
בתוך הראש יש מחשבה שלא עוזבת,
משאירה אותי כבול.
הלוך חזור, הלוך חזור בתוך התלם,

לא פותר את הבלבול.
ומסביבי חושבים שהתרופף הבורג,
אני ממש קרוב לגבול.

והיום על המרפסת היא עדיין מבינה,
ורואה אל תוך הנפש, נותנת אהבה.