שאלו אותי מה איתך – שאלו אותי
כתבו לי מכתבים – והרוח אותם לקחה...
לא שרתי מאז שאיתך הייתי
אתה לא כאן עכשיו ואין לי השראה

שאלו אותי, עליך שאלו אותי
אמרתי שתבוא בקיץ ביוני
שאלו אותי, עליך שאלו אותי
אמרתי שתבוא בקיץ ביוני
עיני עצמתי מחשש
שיראו אותך חבוי שם – עכשיו כבר יולי!
ואהבה? כן, הייתה כאן אהבה!
אתה לא כאן עכשיו ואין לי השראה

שאלו אותי...

בא מן הלילה אמר לי אור תני לי
נרי כבה, חשוך - שחור משחור לי
בא מן הלילה אמר לי אור תני לי
נרי כבה, חשוך - שחור משחור לי
אל תשאלי איך מצאתי אותך
מורה דרכי אלייך היה ליבי
ואת הכוויה הזו אש געגועי צרבה
אם אתה לא כאן עכשיו אז אין לי השראה

סַאַלוּני אִנ-נַאס עַנַּכּ יא חבּיבּי
כַּתַבּוּא אלְמַכַּתִיבּ וּאַחַ'דְהַא אלהוַא
בּיעֵז עַלַי עַ'ני יא חַבּיבּי
לַאַוַל מַרַּה מא מִנכּוּן סוַא

לאהוב היום, מחר לשכוח
רק זיכרון-זה מה שיישאר ממך
אוי אלוהים-רק תן לי כוח
לחיות היום, עכשיו לשמוח
לאהוב היום ומחר לשכוח

רואה ת'אהבה שלך בתוך ענן אפור
והדמעות כמו גשם, זולגות על הפרחים
אני הפרח הסגור עליו אתה תשמור
בוא ותשקה אותי- רק פעם
אתה בא והולך
אתה בעננים שלך
אתה בא והולך
האהבה שלך משכיחה
תן לי לשתות ממך... רק פעם

לאהוב היום...

בוא ונעוף רחוק נהיה כמו ציפורים
נדאה מעל לעמק, מעל לעננים
נשתה ביחד מהנחל המתוק
אז בוא אליי - רק פעם
בכל יום שאני רואה אותך
אני צוחקת ובוכה
בכל יום שאני רואה אותך
אני רוצה להתרחק ממך
אתה הרי תלך בסוף... אז תביא לי עוד פעם

לאהוב היום...

הם אמרו לי שכדאי – סיפרו לי
על אהבתך – עיני פתחו לי
אז נפגשנו ודיברו עלינו
לימדו אותי לאהוב ואז שִלחו אותי

הם אמרו לה שכדאי – סיפרו לה
על אהבתו - עיניים פתחו לה
אז הם נפגשו דיברו עליהם
לימדו אותה לאהוב ואז שילחו אותה

ליבי זוכר ימי פריחת הורד
ולילות של אהבה בכרם
ליבי זוכר ימי פריחת הורד
ולילות של אהבה בכרם
מה קרה ללב שאני אוהבת?
עוברים על יד ביתי אף אחד לא קורא
לי שואל מה איתי...?!

הם אמרו לי שכדאי...

ציפור הדרור – כל חברייךְ עפו
בשמָי שלי מזמן לא שרו
ציפור הדרור – כל חברייךְ עפו
בשמָי שלי מזמן לא שרו
על מסלול האהבה אותי שמו
אבל את שביל העינויים הזה לא הראו
לא גילו לי...!!

הם אמרו לה שכדאי סיפרו לה
(ספרו לי)
על אהבתו - עיניים פתחו לה
(פתחו לי)
על אהבתך עיני פתחו לי
לימדו אותי לאהוב ואז שילחו אותי
שילחו אותי...

יפות עיניך, אהובי
מזכּירות הן את עיני אבי
איך על ברכיו היה מושיבני
ומחבק אותי, שר לי

מאין באת?
מה מצאת?
שנשארת בביתי?
דמעותיי אמרת לי, הן כמו יין
אשתה אותו איתך-לחיים

יפות עיניך, אהובה
מזכּירות הן את עיני אימי
איך על ברכיה היתה מושיבה אותי
ומצחיקה אותי, שרה לי

יפות עיניך, אהובי
מזכּירות הן את עיני אבי
איך על ברכיו היה מושיבני
ומחבק אותי, שר לי

כמה נדדתי איך חיפשתי
את מבטך עד שעכשיו
גלגל ירוק שזור בּוֹ חוט זהב
ושם ניצוץ שמור-אותך אוהֲב

כמה נדדתי חיפשתי את מאור
עיניך לא לשווא
גלגל ירוק שזור בּוֹ חוט זהב
ושם ניצוץ שמור-אוֹתךְ אוהֲב

אותך אוהבת עודני
דרישת שלום ממני
מתגעגעת עודני
דרישת שלום ממני
ילדנו על בִּרכַּי
הלילה אחכה
בוא אליי
בוא אליי
בוא אליי

היה זה יום של קור, וירדו גשמים
המדרכה הוצפה, הכביש במים התכסה
נערה יצאה מבית המשפחה
אמר לה: "תחכי לי" – היא חיכתה לו בפינה
הוא לא בא... היא נרטבה במים בשוטפים

אהבתי אותך בקיץ, אהבתי גם בגשמים
חיכיתי כל הקיץ, אני חיכיתי גם בגשמים
בראש שלך יש קיץ, בלב שלי גשמים
הפגישה שלנו אהובי...

יום אחד אשה זרה עברה, מכתב נתנה לי
אהובי אותו כתב בבכי ודמעות
כשאותו פתחתי נמחקו האותיות
השנים עודן עוברות, את שנינו מרחיקות
מה שכתבת אהובי נמחק במי הגשם

אהבתי...
לא בקיץ לא בגשמים... אני אהבתי