הזמן חומק ומתחמק לי
סוחף אותי איתו.
גם אם זה לפעמים נדמה לי
אני חי בצילו.
כי הזמן הוא כמו הדופק
של החיים כולם.
כבר שום דבר לא ישנה לי
כזה הוא העולם.

הכול חולף מהר עובר לי
ממש כמו סרט נע.
פתאום הכול פה משתנה לי
למציאות שונה.
כי הזמן הוא כמו הדופק
של החיים כולם.
כבר שום דבר לא ישנה לי
כזה הוא העולם.

היה אביב עכשיו כבר חורף
גם הצבעים שונים
ילדות הופכת לנו עורף
עוברות חולפות שנים.
כי הזמן הוא כמו הדופק
של החיים כולם.
כבר שום דבר לא ישנה לי
כזה הוא העולם.

בתור לרופא, מחכה ובוהה
בציור על מבנה השלד
חושב לעצמי,איך הזמן כך חמק
איך פעם הייתי ילד.
הילד ההוא שטיפס על עצים
ושר את שיריו לעלים
הילד ההוא שדיבר עם פרחים
ושמע שירת סביונים.

וילדי השכונה ההיא שהייתה
הילדים ההם שבגרו
האם גם הם נושאים בליבם
את תמונות הילדות שדהו
האם גם הם כותבים את שירם
לילדם לביתם לנכדם
או שמא יבשה הדיו בעטם
והשיר בליבם כבר נדם.


כן, היום בחיים
הכול השתנה
השינוי הוא כזה דיגיטלי.
כותב לי שירים
על ימי הילדות
אהבה ראשונה זה טוטלי
מביט קצת קדימה מביט לאחור
חושב לעצמי קצת חבל לי
החידוש בריגוש
והחור שבגרוש הקצב היה אז טוטלי.


וילדי השכונה ההיא שהייתה
הילדים ההם שבגרו
האם גם הם נושאים בליבם
את תמונות הילדות שהיו
האם גם הם כותבים את שירם
לילדם לביתם לנכדם
או שמא יבשה הדיו בעטם
והשיר בליבם כבר נדם.