מתחת שמי זהב של שקיעה
בוהקת אבן ירושלמית
ותפילתה שנענתה
של אמא צעירה שותקת
רוחם של נביאי אמת מפעם
ושני אצטרובלים שמתנשקים באור
אני מביט בהם באהבה
שורק לי בדרכי הביתה
אבנים של תהילה
ושל חלום שלא עוזב
מסתירות את האמת
החותכת עד כאב
איך העיר הזאת גדולה על הלב
אוויר הרים נושא שתיקה צלולה
ומסביב עדיין ריח אורן
כל בית בזיכרונותיי
מלא בסיפורים שאין כמוהם
כאן הייתי ילד
כאן הפכתי איש
כאן בעלומיי
גם מצאתי אהבה
אהבה אחת גדולה
אבנים של תהילה
ושל חלום שלא עוזב
מסתירות את האמת
החותכת עד כאב
איך העיר הזאת הגדולה
על הלב
אבנים של תהילה
ושל חלום שלא עוזב
מסתירות את האמת
החותכת עד כאב
איך העיר הזאת גדולה על הלב
אדם צריך מקום אחד לחזור אליו
הבית הוא בלב ובאבן
מקום אחד שיש בו אהבה
מתחת שמי זהב שקיעה
מקום אחד שיש בו אהבה
מתחת שמי ירושלים