עוד לא אכלנו,
עוד לא שתינו,
יבש לנו בגרון,
הבו לנו משקה,
מיט אַ ביסל קאַטשקע,
אז נריע ונרון!

מה נבקש, ריבון עולמים,
מצקת של בורשט משובח
פרוסת לחם שחור טרי וחמים
וצנון חתוך ומומלח.

יויך מיט לאקשן, קאשע בשמאלץ
וגם צימעס מתוק במידה
בתפריט צנוע זה תזכנו
ואנחנו נגיד תודה.

ספל תה עם שניים סוכר
ולאטקע זהוב ופריך
א שטיקעלע הערינג ואורח יקר
וזהו, יותר לא צריך.

תגידו: מה אוכלים יהודים בתיאבון
אצל אחרים או אצלם בבית?
זה פּרוֶוה, לא חלבי ולא בשרי,
זה מאכל שכל אחד אוהב.

ותגידו: מה מריץ כל אישה?
ומה אוהבים ויש לזה אכן סיבה?
זה מאכל יהודי עם מסורת,
שבכל ערב-שבת אוכלים כאן:

געפֿילטע פֿיש! געפֿילטע פֿיש!
אוי, זה מאכל
שיש לו אלף טעמים!
לראשונה טעמתי אותו אצל אמא שלי
אוי, זה מיוחד! אוי, זה טוב!
מטעם לעם ישראל
כל אחד היה רוצה לחוש אותו בפה!

אוי הגעפֿילטע פֿיש האלה
הם יהודיים!
חוזרים מבית הכנסת,
נעמדים ועושים קידוש,
בבית יפה ונקי וטרי
יושבים אל השולחן הערוך
ומגישים געפילטע פיש.

ההונגרי אוהב גולאש עם פפריקה,
והפולני- בשר עם לחם
אצל הרוסי העיקר זה הבורשט,
ואצל היֶקֶה – ירקות, כרוב.

הרומני – תן לו ממליגה,
והגרוזיני מת על שישליק,
אבל מה באמת טוב, מהם קשה לדעת,
נו, אדרבא, יהודים, תגידו בעצמכם:

געפֿילטע פֿיש! געפֿילטע פֿיש!...

ווארניטשקס עם גבינה וחמאה
אמא הכינה לכבוד חג השבועות
מרק חלבי עם בייגלה חלבי
היה אצלנו בית מלא בילדים ובילדות

מאכלים יהודיים,
אתם בזיכרוני,
אמא הייתה מבשלת ואופה,
אני אף-פעם לא אשכח,
האוכל היה טעים,
געפילטע פיש וקנישעס ודלעת

מרק עם אטריות ופסטרמה,
את כל הנשמה נתנה אמא,
במאכלים שלה ובגעפילטע פיש,
לכן כל-כך אהבתי אותה
ונתתי לה נשיקה.

ליום כיפור היינו מוזגים כוס,
וטועמים קישקע וגרונות,
רצים לבית הכנסת לשמוע "כל נדרי"
אבא היה לוקח אותי
בכל מקום הייתי שבע.

התנור עובד לכבוד החגים
האנשים צוחקים וחיים טוב
הם מכינים את הסדר,
הילדים הולכים לחדר
"מפוּצצים" בדמי חנוכה.