הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי כְּבָר שָׁבוּעַ יָמִים
אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בְּתָמִים
אוֹהֶבֶת אוֹתִי וְהוֹלֶכֶת לִישֹׁן בִּלְעָדַי.
חָסֵר לִי הַחֹם וְהַיֹּפִי שֶׁלָּהּ
אֲבָל הִיא עַכְשָׁו מְחַמֶּמֶת כּוֹכָב
מְפַזֶּרֶת אוֹרָהּ לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא בְּמַגָּע.
בּוֹאִי שֶׁמֶשׁ בּוֹאִי שֶׁמֶשׁ
אֵין לִי שֶׁקֶט, רַק לִרְאוֹת אוֹר יוֹם.
הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי כְּבָר שָׁבוּעַ יָמִים
נִמְצֵאת בְּמֶרְחָק שֶׁל עַשְׂרוֹת אֲלָפִים
מְאִירָה אֶת דַּרְכִּי וְשׁוֹקַעַת כְּשֶׁהִיא לְבַדָּהּ.
הַלַּיְלָה חוֹמֵק וְעוֹטֵף אֶת כֻּלָּם
עַד שֶׁהַשַּׁחַר עוֹלֶה וְקָם
וְהִיא שׁוּב מַתְחִילָה לְחַבֵּק אֶת הַיּוֹם בִּכְנָפָהּ.