כשתל אביב הייתה קטנה
על זוג אופניים בשכונה
עולה הבייתה בשביל לחלום

ישן בצהרי היום

העיר גדלה אני איתה
עולה לשיר במה קפואה
ויום אחרי, בוער מחום
ישן בצהרי היום
ישם בצהרי היום

אבא בחיפה שומר על אחותי
אמא עסוקה מה יהיה איתי
מוריד חולצה סוגר תריסים
הכי נעים לישנים
ישן בצהרי היום

עכשיו אני עדיין אני
נודד ברוח מעבר לעצמי
תופס מיטה ליד חלון
ישן בצהרי היום

אני מרגיש כל כך רחוק
כשאת נמצאת בראס אן עין
אל מול מחשב בתוך חיים שאת בחרת
תמונות זזות על קיר לבן

בסוף נשארתי עם עצמי
ורכבות חולפות דרכי
צללים זזים על הקירות
ואין בי מחשבות טובות

וככה בלילה כל הלילה
עלה משונה ונידף
וככה בלילה כל הלילה
הרודף וגם הנרדף
ואת קונה כראיס זוגי
אל הזוהר הצפוני

בתי קולנוע עמוסים
בחלומות של אנשים
חיבקת אותי חזק בתור
פתחת כנפיים של ציפור

ואת אהבת לקום עם השמש
אצלי אפל ומעונן
פיה קסומה שולחן לשניים
בלעדייך אין לאן

וככה בלילה כל הלילה
עלה משונה ונידף
וככה בלילה כל הלילה
הרודף וגם הנרדף
את המשכת איתו לסין
מכאן קשה להאמין

והמרחק שבקרבה
שרף אותי בלהבה
חיוך רחב עיניים ים
מתרחק ונעלם

וככה בלילה כל הלילה
הרודף וגם הנרדף
עכשיו עומד ברחוב ראשי
וזה אותו קונפליקט רגשי
כי שם רחוק בראס אל עין
הייתי בשמחה ישן

הרחוב שלי מוצף
אני בצו שמונה
הדף שלי נרטב
המילים נמסות
אי אפשר לקרוא
רק לדבר
תצטרכי להקשיב
לכל מה שאני אומר

שמש בגבעון דום
וירח על איילון
אני פוחד שאם ניפרד
יקרה אסון

חורף, אין כאן הרבה
אבל אצלנו רוב הזמן קר
מה שיוצא אני לא מרוצה
תגידי שלא מאוחר
בחוץ הרוח מילל
לא עבודה, תחביב
לכל מה שתגידי
אצטרך להקשיב

חושב עליך כמו תמיד
ואז חוטף זריקה של עצב, לתוך הוריד
אנ'לא אשם בדבר
אבל מרגיש קצת מוזר
להמשיך בחיי אחרי שנגמר

את לא צריכה להגיד לי כלום
המילים שלך נופלות
לתוך מבוי סתום
וזה אולי כי אני משאיר לעצמי
את כל הכאב שעובר דרכי

כל פעם את נופלת ו..
אני עדיין מקווה
מחכה לרגע בו תאמרי
את מה שלי מאד קשה

מרגיש טוב מרגיש נפלא
מלא בצער ואשמה
וכשאני מעורבב
מתנדנד על הקו
הסיכוי שמחזיק אותנו עכשיו

אנ'לא בטוח בפרטים
ולא חושב שאת מה שכולם אומרים
אבל מודה ואומר
שאם יהיה לך אחר
לעולם לא תדעי מה קורה איתי

כל פעם את נופלת ו..
אני עדיין מקווה
מחכה לרגע בו תאמרי
את מה שלי מאד קשה
כשאת נופלת את נופלת
ואני נשאר כאן לעמוד
מחכה לרגע בו תאמרי
את מה שלי קשה מאד