היא אהבה אותי בשדות תעופה, מטוסים, רכבות.
בזמן נסיעה בעיר, אוניות בעת הפלגה, מפרשים וסירות.
היא אהבה אותי בכל האורות, בשלטים על הגג.
באמצע רחוב, בבתים על ההר. בזמן של חלום, בהקיץ, במדבר.
זה המסלול שמואר, האור מהבהב על הכנף, עכשיו תאוצה
היא מנופפת גוד-ביי, אולי העננים שבעיניי מסתירים לי אותה
היא אהבה אותי לאור הנרות,
שם על גג דירתי
הבשמים והמור על גופים צעירים
רצינו לטעום טעמים אחרים
ויום אחד זה נגמר, בכל מיני דברים אני נזכר, הסכר נפרץ
כן יום אחד זה נגמר, וכלב שאהבתי בחייו הפך לפוחלץ
ואחרי השנים, פתאום בבית קפה באמצע עיר, ראיתי אותה
ואחרי הפגישה מיד היה ברור כמו אור היום - אני אומר לה תודה
זה המסלול שמואר, האור מהבהב על הכנף, עכשיו תאוצה
היא מנופפת גוד-ביי, אולי העננים שבעיניי מסתירים לי אותה