בחצר הבית

אהובה, לו רק ידעת
את סערת נפשי
הבכי התקוע, כלום כבר לא ידוע
צריך לנוע.

הכל דחוס בבית החזה
אין אוויר, אין נכנס ואין יוצא
רק לנשום עכשיו.
רוח סתיו, עלים נושרים
ים צהוב, בחצר הבית שלנו.

את עכשיו, ממש כמו שאז
אני, בדיוק כמו שאני
בדיוק אותו הריח, זה בדיוק אותו ירח.
את עכשיו, ממש כמו שאז
אני, בדיוק כמו שאני
בדיוק אותו ירח, זה בדיוק אותו הריח.
בדיוק אותו הריח, זה בדיוק אותו ירח.

הכל דחוס בבית החזה
אין אוויר, אין נכנס ואין יוצא
צריך לנשום עכשיו.
את עכשיו ממש כמו שאז
אני , בדיוק כמו שאני
זה בדיוק אותו הריח
בדיוק אותו ירח, בדיוק אותו ירח, בדיוק אותו ירח.