מגרש המלאכים

זכרונות התיכון,מכים בי פתאום
המספר שלך עדיין שמור בזכרון
נזכר בגאונות ובשקט הנפשי
חולפת עוד עונה לא סופרים כבר ימים

ההומור השנון שאפיין רק אותך
המגבת שלא תספוג את זיעת מצחך
היכן אתה נמצא מי יוכל להגיד
האם אתה שומע את שריקת המנצחים

פזמון:
רציתי שתדע,עדיין מתקשה להאמין
שאתה כבר לא בן החיים
וביום מן הימים עוד נשחק במגרש המלאכים

כולנו שותקים ממחנק הדמעות
מקלידים על הקיר מעלים זכרונות
סיפורי הימים שלא תגדל לגלות
מתבונן בנעליים שלא הספקת לתלות