כִּי כָּכָה הַחַיִּים | ניר פוראי ודפנה דרוקר

וְתָמִיד אֲנִי רוֹאֶה ת'חיובי שֶׁבַּחַיִּים
אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ בַּחֲזָרוֹת עַל הַשִּׁירִים...
הַכְּתִיבָה זֶה מִשָּׁמַיִם
אֲבָל הַהַתְמָדָה זֶה אֲנִי
מֵת כְּבָר לְהַקְלִיט
מְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי שֶׁאֲנִי טוֹב בַּזֶּה
שֶׁזֶּה הַכֹּל אֲמִתִּי
אַתְּ מִמָּקוֹם אַחֵר
וַאֲנִי מֵאֵיפֹה שֶׁאֲנִי
מַצְחִיק אוֹתְךָ, אֲהוּבָתִי

וְהָיָה לִי רַע וְטוֹב גַּם יַחַד
כִּי כָּכָה הַחַיִּים
בְּסַךְ הַכֹּל אֲנַחְנוּ כָּאן, מְנַסִּים
נוֹפְלִים וְקָמִים
אַתָּה אֵיךְ שֶׁאַתָּה
אֲנִי מִי שֶׁאֲנִי
וְשׁוּב בַּחֲלוֹמוֹת מִתְכַּסִּים
כָּל כָּךְ מְאֹהָבִים...
אַתְּ מִמָּקוֹם אַחֵר
וְאַתָּה כָּאן בִּשְׁבִילִי
מְחֻבָּקִים
עַד הַכּוֹכָבִים...
אֶת מִמָּקוֹם אַחֵר
וַאֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילֵךְ
מְאֹהָבִים
וְעוֹד אֵיךְ...
עַד הַכּוֹכָבִים...

אָבָק שֶׁל כּוֹכָבִים

נוֹסְעִים בַּמְּכוֹנִית בַּלַּיְלָה הַקַּר,
יוֹשְׁבִים מְדַבְּרִים עַל הֶעָבָר
אֵיךְ נִפְגַּע כָּל-כָּךְ, וְהָיָה כֹּה צְעִיר
יֶלֶד אָבוּד, הַהוֹרִים דּוֹאֲגִים
הֶעָשָׁן אוֹפֵף אֶת הַפָּנִים
סִפּוּר שֶׁנִּמְשַׁךְ שָׁנִים
לַעֲמֹד עַל הָרַגְלַיִם
הַגִּיטָרָה גּוֹאֶלֶת אוֹתוֹ מִבְּעָיוֹתָיו
מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה צוֹמַחַת אַהֲבָה
הַתָּוִים מוֹפִיעִים, הַצְּלִילִים, רְגָעִים טוֹבִים
אוֹדִישְׁן, קְהַל
אָבָק שֶׁל כּוֹכָבִים.

נוֹסְעִים בַּמְּכוֹנִית בַּלַּיְלָה הַקַּר,
יוֹשְׁבִים מְדַבְּרִים עַל אַהֲבָה
אֵיךְ חִכָּה כָּל-כָּךְ, הָיָה כֹּה רָגִישׁ
נִסָּה הַכֹּל, אַהֲבָה אֲסוּרָה
הַכַּדּוּר עוֹטֵף אֶת הַפָּנִים
כָּאַב שֶׁכִּסָּה אוֹתוֹ הָפַךְ פִּתְאוֹם לָחֳדָשִׁים
הַגִּיטָרָה גּוֹאֶלֶת אוֹתוֹ מִבְּעָיוֹתָיו
מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה צוֹמַחַת אַהֲבָה
הַתָּוִים מוֹפִיעִים, הַצְּלִילִים, רְגָעִים טוֹבִים
אוֹדִישְׁן, קְהַל
אָבָק שֶׁל כּוֹכָבִים.

הָאֲמַרְגָּן

תַּגִּידוּ בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי כּוֹתֵב
אִם אַף אֶחָד עָלַי לֹא יוֹדֵעַ
תַּגִּידוּ בִּשְׁבִיל מָה לְהִתְאַמֵּץ
אִם לְשׁוּם מָקוֹם אֲנִי לֹא אַגִּיעַ

כִּי זֶה בְּתוֹכִי, בְּנִשְׁמָתִי
כִּי זֶה מִי שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת
כִּי זֶה נוֹתֵן לִי אֶת הַכּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ

אָמְרוּ לִי, תִּמְצָא אֵיזֶה אֲמַרְגָּן שֶׁיַּשְׁקִיעַ
כִּי חֲבָל, הַשִּׁירִים שֶׁלְּךָ יָפִים
אָמְרוּ לִי תִּלְמַד תָּוִים, גַּם יָעֲצוּ לִי לִכְתֹּב לַאֲחֵרִים
אֲבָל אֲנִי פָּשׁוּט רָגִישׁ מִדַּי, לֹא מְבַצֵּעַ

כִּי זֶה בְּתוֹכִי...

תּוֹדָה לְךָ אֱלֹהִים

תּוֹדָה לְךָ אֱלֹהִים עַל הַחַיִּים,
וְעַל הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁנִּמְצֵאת אֶצְלִי בִּפְנִים
תּוֹדָה לְךָ אֱלֹהִים עַל כּוֹחוֹת נַפְשִׁיִּים
לְהִלָּחֵם עַל הַחַיִּים

כְּשֶׁיֵּשׁ לַנֶּפֶשׁ כּוֹחוֹת,
הַחַיִּים זוֹרְמִים כְּמוֹ הַנְּחָלִים
לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים

תּוֹדֶה לְךָ עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,
שֶׁזּוֹרַחַת בְּלִבִּי גַּם בִּבְקָרִים חֲשׁוּכִים

תּוֹדֶה לְךָ אֱלֹהִים שֶׁנָּתַתָּ לִי אֶת הַחַיִּים בְּמַתָּנָה
תּוֹדָה שֶׁהֶחְזַרְתָּ לִי אֶת הָאוֹר לַנְּשָׁמָה

כְּשֶׁיֵּשׁ לְנֶפֶשׁ כּוֹחוֹת...
תּוֹדָה לְךָ עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ...

וֶאֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לַעֲזֹר לִי
לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר

תּוֹדָה ֹלְךָ אֱלֹהִים עַל הַחַיִּים,
וְעַל הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁנִּמְצֵאת אֶצְלִי בִּפְנִים