הו, אלי הטוב והמיטיב!
לך אשא את תפילתי -
את קריאתי, בקשתי ותחינתי.
הטה אלי את אוזנך
ושמע קולי המהדהד לו בחלל.
בין קירות אבני גזית
אשב לי כך, בדד.
גופי אחוז תזזית
ובלבי ניגון של עצב ותוגה.
כל נימי נפשי עורגים
לחום, חיבה וגם קצת אהבה.
אולם אני, כבן אובד,
שם, בלב מדבר,
אתור ואחפש אושרי
על ראש ההר.
בין דיונות אין סוף
מרוח התגלגל גרגר זהוב
של חול.
הוא על כף רגלי צנח -
זהר כמו אור כוכב המזלות.
הו, האל הכל-יכול!
שמע תפילה של בן אנוש,
המבקש ממך סליחה ומחילה.
תן לי, אלוהים שלי,
רק טיפה של אושר זך,
והוציאני-נא אל עולם של אור.