בית נעוריי
חזרתי אל בית נעוריי
בשוטטות הזו עצרת אותי
אמרת לי די
טעון כל כך, עלייך ועלי
רציתי לרכך אותך ושוב אמרת לי די
אין לי דבר לאמר לך עוד
אך לא אעמוד כאן מנגד
את רואה אותי דרכי, כל פעם מחדש
עכשיו חשוך אצלי בחדר
די לשרוף הכל כשרע לך
תמחלי לעצמך כבר מאוחר
נשאתי על כתפיי את כאביך
עברתי דרך ארוכה, נזהרתי מהקור
ולא אמרתי כלום, כאבתי בלי לשאול
רציתי שתשוב, כמעט כיביתי את האור
אין בי מקום לך יותר
לא עוד אשאר, כבר לא נשברת
אתה רואה אותי דרכי, כל פעם מחדש
שתיקות קטנות נמלא החדר
די לשרוף הכל כשרע לך
תמחלי לעצמך כבר מאוחר
די לשרוף הכל כשרע לך יום יבוא אולי מחר