ניצחתי

נתתי את כולי,
בחרתי להמשיך
בעולם המתנדנד הזה.
חשבתי שיכול,
אני אידיוט גדול,
אולי היה מוטב לי אז ללכת.

ניצחתי את כל הימים הקשים,
רציתי לחיות ולמות לפעמים,
הייתי איתך ומצאתי עצמי לבד,
לא מקשיב כבר לאף אחד.
הרמתי ת'ראש מאות פעמים,
חזרתי שיכור ממקומות חשוכים
ביקשתי סליחה על אותן המילים שסתם,
אני כבר לא זוכר אותם.

פתחתי אז דלתות,
בחנתי עולמות,
אבל עוד לא הרגשתי ת'תחושה הזאת.
כל כך הרבה מכות,
אז למה לנסות?
אולי פשוט כי טוב לי לקוות.