א'
העולם אינו כתמול-שלשום.
המציאות הפכה להיות חלום.
הכל סביב יפה יותר,
בהיר יותר,
עליז יותר,
קורן יותר -
בחום.
הדרכים מלאו המון אדם.
גם אני צועד לי לצידם.
אך איש מהם לא משער,
כי לב סורר
דמי עורר
כגל סוער -
בים.
יש לי נערה,
את ראשי היא סיחררה.
לא אדע כיצד -
אך למי זה כבר איכפת.
עוד לא חשתי כך -
מאושר ומדוכדך.
זו לא סתם קפריזה -
בטח התאהבתי בך.
ב'
עד היום הייתי כסומא.
לא ידעתי מה זו אהבה.
האם הינה זכה כל-כך?
תמה כל-כך?
נוגה כל-כך? -
ומשום כך
שובה?
ידידים לחשו לי - "היזהר!".
אחרים אמרו לי - "הישמר!".
"הכל מותר, הכל רצוי,
מלבד פיתוי
להיות שבוי -
או כל גילוי
אחר".
אך האם אפשר
לעמוד על המשמר,
כאשר ליבך
כה פועם בקרבך?
לא, שוב לא אברח -
טוב להיות שבוי שלך.
גם אם לא ידעתי -
בטח התאהבתי בך.
פזמון:
הן רק אותך אהבתי,
רק עליך חשבתי,
כל חיי חלמתי -
את ליבך לכבוש.
מיד כשרק נפגשנו,
גם אם לא לחשנו,
שנינו אז ניחשנו -
את שלי.