היתה לה ארובה לבנה

״היום יהיה יום יפה", אומר הזקן לזקנה,
״היום יהיה יום יפה, בשמים אין אף עננה״.

״כן, היום יהיה יום יפה״, עונה הזקנה לזקן,
״בשמים אין אף עננה, יהיה יום יפה, אמנם כן״.

״הים מתנוצץ כמו ראי״, אומר הזקן לזקנה,
״הים מתנוצץ כמו ראי, באופק רואים אונייה״.

״כן, הים מתנוצץ כמו ראי״, עונה הזקנה לזקן,
״באופק רואים אונייה, הים מתנוצץ, אמנם כן״.

״היא שטה לעבר החוף״, אומר הזקן לזקנה,
״היא שטה לעבר החוף, יש לה ארובה לבנה״.

״כן, היא שטה לעבר החוף״, עונה הזקנה לזקן,
״יש לה ארובה לבנה, לעבר החוף, אמנם כן״.

״הקפטן שלה ידידי״, אומר הזקן לזקנה,
הקפטן שלה ידידי, אנחנו יוצאים למסע״.

״כן, הקפטן שלה ידידך״, עונה הזקנה לזקן,
״אתם יוצאים למסע, הוא הינו ידידך, אמנם כן״.


״אפליג לאיים רחוקים״, אומר הזקן לזקנה,
״אפליג לאיים רחוקים ואת תסרגי אפודה״.

״כן, תפליג לאיים רחוקים״, עונה הזקנה לזקן,
״אני אסרוג אפודה, איים רחוקים, אמנם כן״.

״היום היה יום יפה״, אומר הזקן לזקנה,
״היום היה יום יפה, היתה לה ארובה לבנה״.

״כן, היום היה יום יפה״, עונה הזקנה לזקן,
״היתה לה ארובה לבנה, היה יום יפה, אמנם כן״.