לאהוב
מילים: סג"מ אריאל בודה / לחן: רב"ט איתי בכר
לאהוב, אומר להתאהב ובאמת מכל הלב
לאהוב, לא משנה שלפעמים פגעת
לאהוב, כל פרט ופרט
כל פרט ופרט בך
לאהוב, למרות כל המרחק העצום.
לאהוב, בייחוד מפני ששנינו כה שונים
לאהוב את ההרגשה אחרי הרגעים הקשים
לאהוב את הרגעים שאין מילים ומה להגיד
לאהוב, ואף יותר מפני שכולם אוהבים אותך
לאהוב, ולא חשוב לי מה הוא מלבושך
לאהוב, שכולם את ראשם מסובבים אחרייך בהתפעלות
לאהוב, את עינייך המדברות בשפה הירוקה, המיוחדת רק להן
לאהוב, למרות כל המרחק העצום...
לאהוב, ואף יותר מפני שכולם אוהבים אותך
ילדותי
מילים ולחן:
ארזתי את כל ילדותי בתוך קופסא,
לא השארתי דבר, לא מאום
אספתי את כל נעוריי לחבילה
קשרתי טוב שלא יפרדו
ואני גם שמתי בקופסא הזאת מילים וצורות, שירים וסמלים, פרחים ונערות
צחקתי, בכיתי עם חיוך מאונס,
זה הסוף, תמה הילדות
ארזתי את הכל, הנעורים והילדות שלי
בתוך הקופסאות, מספיק חזק כדי לזכור אותי
בתוך קופסאת המזכרות שלי
ידעתי שזהו, הגיע סוף לתמימות
והכל ישכח ויאבד
איך רציתי לרוץ בין זכרונות הילדות
שארזתי בקופסא של הלב
ואני גם שמתי בקופסא הזאת מילים וצורות...
הכל היה כל כך חי ודוקר,
ידעתי זה הסוף וכל זה יגמר
בוכה
ארזתי את הכל, הנעורים והילדות שלי...
מה נשאר עוד
מילים ולחן:
מה נשאר עוד?
שאלה הילדה
הרבה, ענה אבא.
מה נשאר עוד?
שאל הילד
הרבה, ענתה אמא
קצת מים, פיסת שמיים
שטח חולי צהבהב
קוץ עם דרדר
בדואי זקן עומד על פסגת ההר
תגיד לי מה נשאר עוד,
מה נשאר?
ורק החייל ששב משם,
ידע שכל עוד יש קצת מים
קצת מים, פיסת שמיים...
ואולי זה מספיק,
כי כל עוד אין מלחמה
ואין פצועים, אין הרוגים
אין אימהות שכולות
אין יתומים, זה מספיק
עוד לא הכרתיה
מילים ולחן:
אני עוד לא הכרתיה,
רק ראיתיה עוברת
וכבר דמי בעוז מכה
ותקווה בליבי גוברת
אני עוד לא הכרתיה,
רק ראיתי את הזיו,
וכבר היא לי קורנת
כשמש בימי-אביב.
אני עוד לא הכרתיה,
והיא חלפה ואינה
ואיתה חלום האושר,
חזיתי מתוך שינה.
אני עוד לא הכרתיה....
וקברניט אין
מילים ולחן:
חש אני בתוכי כוחות עד עצומים
מפלי מים אדירים,
איתנים, תוססים, רועמים
כסוסי מרוץ רוקעים.
לא לי המידה, לא אני המכוון,
ספינתי נוסעת וקברניט אין.
אחפוץ לקעקע מוסדות עולם
לפרץ מסגרות גזע ועם
רצוני לנתוץ כתלים עתיקים
כוחותיי בי רועמים, פועמים.
לא לי המידה, לא אני המכוון...
ישאונו כשטף, כגלי הים
לא לי המידה, לא אני המכוון...
ספינתי נוסעת...
לבדי
מילים ולחן:
מסביב רחש עולה
נפשי מטוהרת וליבי הולם
כולי מוקף עיניים זוהרות
מעל עצים מביטות הן ובוערות
מהדשא הדל הן צופות
אני בורח והן רודפות
רגלי כושלות כולי רועד
ובקושי אני עומד
ואני לבדי בין פרחי הבר
ואני בודד, עומד ושר
שירתי זכה, זורמת
ואני לבדי בין פרחי הבר
ואני בודד, עומד ושר
וזימרתי רכה אך מתקוממת
מה רצונן עיניים?
מכל העברים מושטות ידיים
כפופות בעווית נוראה
האצבעות מעוקלות בזווית איומה
כל יד סיפורה עימה
יד צנומה וחיוורת
את סיפורה לעיני שוזרת
ואני לבדי בין פרחי הבר...
שלושה בנים היו לי
יפים, גדולים ואינם
המלחמה זו המרשעת
אותם ממני היא קוטעת
ואני בודדה נשארתי
ואת כל מדורי הזוועות עברתי
ואני לבדי בין פרחי הבר...
האיש האופטימי
מילים ולחן:
אני באמת מכיר איש בריא ומחוטב,
שקם לו בבוקר עם חיוך על שפתיו
הוא שותה עוד כוס קפה ומשקיף אל ההמון
לא אכפת לו מה קרה אתמול בשוק ההון
אני מכיר איש פשוט, עניו ועממי
לעולם לא יתלהם על ביטוח לאומי
מוכן להקריב עוד משכורת שלמה
בעבור זר פרחים שיוגש לעלמה
אבל מה שעצוב
בכל המחזה
שאני מכיר רק אחד כזה
אני באמת מכיר איש ששובר את הכלים
הוא אינו מצטייד במאות מנעולים
למרות שאחוז הפשיעה מכל צד
עולה עוד יותר מאחוז המדד.
אבל מה שעצוב...
אני מכיר את איש אחד, מנוי על כל העיתונים
מודע לכל מה שקורה פה, עם כל הנתונים
ובכל זאת הולך לעבודה, או לים
ופשוט נהנה להיות קיים.
אבל מה שעצוב…
מנבכי ליבי
מילים ולחן:
אני כותב לך עכשיו
מנבכי ליבי
עצוב, עצוב לי הערב
עצוב לי הערב
ושמחה אין בו.
אמרי לי, ילדתי,
למה העצב?
עצוב לי הערב
ומשאלתי אחת:
רוצה אני לראות אותך,
לפגוש בך, לו גם במבט.
עצוב, עצוב לי הערב
יתום הוא לבבי,
כי אהבה יש בו.
הלא תאמרי לי, נערתי,
איכה תרחק אהבתי?
ובצאתי פגשתי בך
שחומת התלתלים,
וסוד מתוק לחשתי לך,
ואור לך בפנים.
עצוב לי הערב...
אני כותב לך עכשיו
מנבכי ליבי
עצוב, עצוב לי הערב
עצוב לי הערב....