שנית מצדה

עצמתי עיניים
נגעתי בקצה המתוק של השינה
משכת אותי משם
אל קור צורב
אל מדבר לוהט
אל קפה ולחישות נסתרות
משכת אותי לשם
בין צינורות שקופים וכתמי זיעה
שנית מצדה
אל תפלי

פקחתי עיניים
ראיתי את פניך במראה
משכת אותי מכאן
לקפיצות מגשרים
לבוץ ועירום
לחלום שאין מתעוררים ממנו
משכת אותי איתך
בועטת נושכת וצורחת
שנית מצדה
אל תפלי