אנ'לא יָכוֹל לַחְשׁוֹב
אנ'לא יָכוֹל לִכְתּוֹב
לְאוֹרֶךְ הָרְחוֹב אֲנִי נוֹסֵעַ
לֹא שׁוֹאֵל לְאָן
יִיקַּח אוֹתִי הַזְּמַן
אֵין לִי שׁוּם עִנְיָין, אֲנִי נוֹסֵעַ
סְבִיבִי כֻּולָּם רוֹצִים כְּבָר לְהַגִּיעַ
וְכָל הַשְּׁאָר מְמַהֲרִים לַחְזוֹר,
אֲנִי פָּשׁוּט נִמְצָא שָׁם, נִשְׁעָן לִי לְאָחוֹר,
פּוֹתֵחַ רַדְיוֹ, סְתָם אֲנִי נוֹסֵעַ...
עוֹלָה הַמְּהִירוּת
תְּחוּשָׁה שֶׁל בְּהִירוּת
מַפְעִיל אֶת הַטַּיָּיס הָאוֹטוֹמָטִי
הָרַמְזוֹרִים רוֹמְזִים
הַתַּמְרוּרִים חוֹרְזִים
שִׁיר אַהֲבָה, פָּשׁוּט וְדֵי סְטַנְדַּרְטִי
בַּחַלּוֹנוֹת חוֹלֶפֶת לִי הַדֶּרֶךְ
בַּחוּץ הַנּוֹף מַחֲלִיף אֶת כָּל גְּוָונָיו
מִתְחַבֵּר אֵלָיו, אֲנִי פָּשׁוּט נוֹסֵעַ
אֶל שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁעֲדַיִין לֹא כָּתַבְתִּי
הָאוֹטוֹ נֶעֱצַר
בִּשְׁפִּיץ שֶׁל אֵיזֶה הַר
וְיוֹצֵא, מְכַבֶּה תַּ'סְוִויץ
הָרוּחַ שֶׁצּוֹרֵב
קְרִיאָה שֶׁל הָעוֹרֵב
וּפְעִימוֹת הַלֵּב עַל הַקָּצֶה
אָז מָה בַּסּוֹף, בְּסַךְ הַכֹּל חִיפַּשְׂתִּי?
עוֹצֵם עֵינַיי לְרֶגַע וְנִרְדָּם
אַחֲרֵי הַכֹּל רַק שִׁיר, לֹא עוֹד בָּשָׂר וָדָם
פָּשׁוּט נוֹסֵעַ, לִפְעָמִים מוֹצֵא