מקום לשאלה

הוא בא טהור, נקי ותם
לא למד עוד כלום על העולם
אינסטנקטים של חיה מכוונים אותו נכון
שאלות בראשו מיומו הראשון
עם הזמן רכש ידע ולמד
כולם ראו בו משכיל ומלומד
לכל שאלה נמצאה תשובה
עיני תלמידיו בערו בתשוקה
פזמון:
אך בתמונה יש חור וסדק
גאוותו לחצה היא על ההדק
זוג עיניים ראייתן צרה
אין בליבו מקום לשאלה

פנס מאיר לכל דרך
הכל מדוייק, לא בערך
הוא ההרים, הבקתה וגם הנחל
לא חלק, לא פינה הוא התמונה כולה
בתוך המערה רואים צלליות
אשליה, מציאות של בערות
היה זה שאמר סכנה ביציאה
אנשים פוחדים מאורה של החכמה
שוכחים להשאיר מקום לשאלה X2
פזמון:
אך בתמונה יש חור וסדק
גאוותו לחצה היא על ההדק
זוג עיניים ראייתן צרה
אין בליבו מקום לשאלה
ואיך לא ידע כי הכל לו זו חידה?
ואיך לא יבין שהים הוא רק טיפה?
ומה ידע אם רב הנסתר על הגלוי?
ואיך יחשוב שלו סודות הטבע יתגלו?

יסודות רעועים למגדלים כה רבים
ללא ספקות נראה את כולם נופלים
לבבות אטומים לאנשים כה רבים
ללא שאלות ישארו טועים

הוא הלך עצוב ומנוכר
בליבו הרגיש כנטע זר
לפני מותו הבין שאינו יודע שום דבר
אך זה כבר היה מאוחר