סדין כתום

מילים ולחן: נסים עורקבי


כף הרגל שלי
מלטפת את הרגל שלך הקרה
אתמול בלילה היינו
בתחושה קצת מוזרה

השעון המעורר מצלצל
אפילו ששַבָּת
את בטח לא הולכת
כי רק עכשיו בא

את כולך מולי
מרחפת חצי ישנה, חצי זרה
אתמול בלילה עברנו גבולות
של אין ברירה

והצלצול מוצא אותנו
מגולגלים בתוך סדין כתום
את כמו שעון מכוון
שטועה פעמים ביום

ונשקר ביחד לעצמנו
שאולי נאהב לעד
עד שיגמר
רק לא להיות לבד
בבוקר קמתי לא הייתה שם אף אחת

גן העדן שלי
מתגלה רק לאור מנורה חלשה
אולי הפעם נצליח
ואולי זו רק תחושה
והצלצול מוצא אותנו
מגולגלים בתוך סדין כתום
את כמו שעון מכוון
שטועה פעמיים ביום

ונשקר ביחד לעצמנו
שאולי נאהב לעד
עד שיִגמֵר
עד שיִתפספס
עד שכבר נִרעַד
עד שנתחרט
שנפרד שימאס
רק לא להיות לבד
בבוקר קמתי לא
היתה שם אף אחת
זה לא פשוט

ונשקר ביחד לעצמנו
שאולי נאהב לעד
עד שניִגמֵר
עד שניִתפספס
עד שכבר נִרעַד
עד שנתחרט
שנפרד שימאס
רק לא להיות לבד
בבוקר קמתי לא
היתה שם אף אחת
זה לא פשוט איתך
זה לא פשוט
זה לא פשוט לבד