לילה אחד שנמשך,
נשארנו זרים הכל כבר נגמר.
מול מראה מסתכל על עצמי
וחושב מה יכולתי לומר.
הרעש עטף מסביב
אז ניסיתי לברוח, לנשום לדקה.
והראש רק עסוק בשטויות,
איך ברגע הכל השתנה?
את לא תוכלי יותר לדעת
אם המשכתי לזכור הכל,
ואם מילאתי את החלל שהשארת לי מאחור.
את לא תוכלי יותר לשאול
מה עבר עלי אתמול,
ואיך אני ממשיך עכשיו כשאת הלכת.
הקולות שדברו מבפנים
נתנו לי לחשוב שעדיף לי אחרת.
לא נשארת כאן לחייך לי עכשיו
אבל עדיין מוצא את הדרך.
את מה שנשאר בי ממך
קברתי עמוק בתוך הדממה.
ומה כבר נשאר לי לומר
שיחזיר לי את מה שהיה?
את לא תוכלי יותר לדעת
אם המשכתי לזכור הכל,
ואם מילאתי את החלל שהשארת לי מאחור.
את לא תוכלי יותר לשאול
מה עבר עלי אתמול,
ואיך אני ממשיך עכשיו כשאת הלכת.