ניו יורק רחוקה, אתה מקפיד להגיע
פעם אחת בקיץ ופעם בחגים
פתאם דפיקה, אתה חייב להפתיע
עלית במשקל, רזית מבפנים
אתה אומר: ניו יורק ריקה (ממתי אתה כזה פגיע?)
הבדידת חוגגת, לא מוצאים שם כאלה חברים
ונורית בעבודה? עוד אוהבת להשקיע ?
ושוב אתה מתחיל עם " מתי אתם קופצים"
ובקיץ ההוא היינו שלושתנו
אתה ואני ומיטל
שעות באוהל שלושתינו
תגיד, גם אתה אהבת אותה
נורית נכנסת סחוטה, לך זה לא מפריע
שולח בה מבט, היא לא קלטה אף פעם סימנים
"היי לא ידעתי שאתה כאן, אתה אף פעם לא מודיע
במקרה יש עוגה נשב בחוץ או בפנים "
והאקליפטוס, שעד אליו היית מוכן להגיע
בטיולים הליילים שלנו, לפניי שניפרדים
והשיחות איתך עלינו ועל החיים קדימה
ועל המוסיקה ועל אלוהים
פותח לך דלת, לא, האור לא יפריע
מראה לך את אופיר וגלעד ישנים