לא סיימתי לדבר
אז לאן אתה הולך?
לחפש סיפור אחר
שמזגזג ומתהפך
שתוך שלוש שניות יגרום לך לחייך

ולא הספקתי להגיד
את כל מה שאני חושב
אבל היה לך ברור מראש
שאתה לא הולך להתיישב
שנייה מצמצתי ואיבדת תשומת לב

זה כל כך קל
להאמין שמגיעה לך תשומת לב
כל השאר
לך תבין מה הם רוצים
והעולם עוד מסתובב
לא מרגיש שמשהו חסר
האם באמת זה מעגל שמתרחב?
כי אם המעגל הזה לא באמת סגור
איפה אני בכל הסיפור?

יש הזדמנות להצית פתיל
ואולי הפעם זה לא סתם
אבל מאיפה להתחיל?
בלהבין שזה נורא מטומטם
למצוא תירוץ למה אתה עדיין שם

וזה דורש כל כך הרבה
לשים ת'רגל על הגז
אבל כל זמן
מרגיש כמו זמן מבוזבז
כשכבר שנים שהמצב על יש מצב

וזה כל כך קל...

זה כל כך קל להאמין
שמגיעה לך תשומת לב
כל השאר
רק יושבים ומחכים
והעולם לא מסתובב
מרגישים שמשהו חסר
עכשיו ברור, זה מעגל שמתרחב
אבל כל כך הרבה שנים שזה אותו מעגל ארור
ואיפה אני בכל הסיפור?

אתה לא מקבל ממנה יחס מיוחד
זה רק אתה שמייחד את היחס שהיא נותנת
אני מכיר אותו היטב, זה אותו חיוך לכל אחד
אבל עם כזה חיוך איך יכול להיות שהיא לא מתכוונת?

וניסית להקשיב למה שאומרים
אבל כל פעם התעקשת לחפש את החורים
שמראים
אולי הפעם זה אחרת

ובסוף אתה תיפול
לפח הזה כמו כל
מי שניסה לקפוץ מעל ונכשל
אתה יודע שזה נכון
אבל הקול שלה יותר חזק מקול ההיגיון

היא גם לא מנסה לתת יחס מיוחד
זה פשוט שהיא רואה את המציאות קצת אחרת
יש ציפור אחת על העץ, אפס על היד
"אני חייבת לעוף" , היא אומרת, ומתעופפת

אתה ניסית להקשיב למה שאומרים
אבל השמש מסנוורת ועושה אותם עיוורים
לאמת
שגם הפעם אין אחרת

ובסוף אתה תצלול
עמוק לבוץ כמו כל
מי שחשב שזה רק חול
וטבע
המאמץ שלך מיותר
אבל הקו של החיוך שלה יותר יפה מהשכל הישר

איך לא בא לך להיות עוד שם ברשימה
רשימת הלבבות השבורים שלה
אתה יותר חזק
יותר חכם
יותר מתוחכם
אתה בדיוק כמו כולם

ובסוף אתה תבין
זה טבעם של החולמים
לא לדעת שהם בחלום
אתה לא מקבל ממנה יחס מיוחד
רק 2 עיניים שלא נותנות לך לעשות 1 ועוד

אל תדברי אליי ככה
מותק, אל תדברי אליי ככה

גם אם זה לא מה שאת באמת רוצה
גם אם החלטת לתת לזה מנוחה
את לא מצליחה
ביקשתי סליחה
אז אל תדברי אליי ככה
מותק, אל תדברי אליי ככה

את צובעת לנו את השמיים באפור
ולא נגמר לך עוד הכוח לזכור
היום נהרס, הסופ"ש מפוספס
איך לא נשבר לי כבר?
איך לך לא נמאס?

לא לזה התכוונתי
יש פה עיוות מוחלט של הדברים
כשהלכתי גם באתי
ומה איתך? השתחררו כמה ברגים?
סיפור נוסף ומאיפה הכוחות?
כמה קשה זה כבר יכול להיות
לתת לי מנוחה?
ביקשתי סליחה
אז אל תדברי אליי ככה
מותק, אל תדברי אליי ככה

את צובעת לנו את השמיים באפור
ולא נגמר לך עוד הכוח לזכור
היום נהרס, הסופ"ש מפוספס
איך לא נשבר לי כבר?
איך לך לא נמאס?

אל תתפלאי כשאני מדבר אלייך ככה
כשאני לא נותן לך מנוחה
כשמעניינת לי ת'תחת הסליחה
כשלא אכפת לי איך הכול קרה

כשצובעים ביחד את השמיים באפור
ולא נגמר לנו הכוח לזכור
עוד יום נהרס, עוד סופ"ש מפוספס
ולא נשבר לי כבר
ולך לא נמאס

ניסיתי להיות הדבר הכי טוב שקרה לך
אני יודע שנכשלתי
חשבתי שאצליח להבין סוף סוף מה כל כך רע לך
ובכל זאת לא הצלחתי
תמיד את עם אותו פרצוף
שהיה יכול לכבות שריפה
מה אם לא עשיתי מספיק
בשביל למנוע ת'משבר הבא?

כמה שכואב לך, לי כואב יותר
לך את לפחות עוד מספרת מה עובר
אני שכחתי מה זה לא לחשוב על אף אחד אחר
הוא עוד לא הלך, אבל הנה
הדיכי שוב חוזר

אספתי את עצמי וניסיתי ללכת קדימה
אבל הדרך התעקמה לי
איך אני יכול לחייך אם הצהרתי הרגע
שכשרע לך אז גם רע לי?
וגם כשאת לא בסביבה
על הכתפיים עוד נשאר העול
אומרים שאהבה היא גן עדן
הנה אני במעמקי השאול

וכמה שכואב לך, לי כואב יותר
לך את לפחות עוד מספרת מה עובר
אני שכחתי מה זה לא לחשוב על אף אחד אחר
הוא עוד לא הלך, אבל הנה
הדיכי שוב חוזר

חשבת שזה עובר
לא כל כך מהר
לבלגן לוקח זמן להסתדר
גם כשאתה לא מנקה לבד
וכשהשניים הם רק אחד ואחד

אין פתרון זמני
שקועים בבוץ טובעני
הבטחתי לך שאני שם בשבילך
בחלומות שלי אני קם והולך
אבל אם לא ארוץ
לראש המגדל להציל ת'נסיכה
המחשבה עלייך לא תתן לי מנוחה
אני צריך את מה שאת צריכה
כי כשתהיי שמחה
אני אהיה מאושר

היא פה בחדר
ואני מרגיש חי
יש סיבה טובה לצחוק ולהצחיק
לנצוץ ולהבריק
יש סיבה לעשות
רק לא לשבת ולצפות
בזמן שאחרים גונבים לי את הלב שלה
הם לא לה
היא לא תבוא עטופה באריזה של מתנה
אסור לי לנוח על זרי הדפנה

החיים הרבה יותר קלים כשהיא לא בסביבה
כשהיא כן זה דורש עבודה קשה
ולא תמיד יש לי כוח להיות
מקסים

היא פה בחדר
מדברת אליי
ואחרי איך שהיא הסתכלה עליי
שמחתי שאני חי
יש לי מה לנסות
יש סיבה לקוות
שאני זה שגונב למישהו ת'לב שלה
לא נורא
אולי זה עוד לא הוחלט, לא ברורה התמונה
אסור לי לנוח על זרי הדפנה

החיים הרבה יותר קלים כשהיא לא בסביבה
כשהיא כן זה דורש עבודה קשה
ולא תמיד יש לי כוח להיות
מקסים
נעים
מרשים
מדהים

אז היא הלכה ואיתה היא לקחה
את הסיבה לקום מהמיטה
אבל השאירה אצלי את השריטה
הכול רגוע עכשיו
הכול בקצב של צב
כשבפנים יש להבה שלאט לאט כבה
והיא רוצה להמשיך לבעור
מי ידע שהחדר הזה כל כך אפור?

החיים הרבה פחות חיים כשהיא לא בסביבה
אם להיות או לישון - הבחירה קלה
רק בשבילה יש לי כוח להיות
מקסים
והרבה יותר כיף לי להיות
מדהים

אנשים הולכים סביבך
עם פרצופים אדישים של מצב הליכה
אתה בזמן האפור
של המקום הכי משעמם בסביבה
אבל אתה צועד על השביל המוכר
בדרך שמתפתלת לכיכר
ומפליג במחוזות הדמיון
מרגיש שאתה הסיפור, אתה המרכז, אתה כוכב עליון
כי יש לך באוזניים דבר שמשנה את הכול
להליכה שלך יש פסקול

אתה בדרך לעשות סידורים
נכון שזה לא אסון אבל זה קצת לא מתאים
והסיפור שמאתמול
הוא עוד יושב עלייך ומעקצץ מבפנים
אבל אתה מתהלך בין חנויות ודוכנים
שאתה מכיר מזה שנים
ומשוטט בין כתלי מחשבה
מרגיש שאתה האחד, אתה המיוחד, אתה זו התשובה
כי יש לך באוזניים דבר שמשנה את הכול
לסידורים שלך יש פסקול

אתה הכי לא מפוקס
אבל הכי לא שם פס
וכשאתה מוריד לרגע את האוזניות
אתה נזכר עד כמה קל לשקוע בתהיות
ברגעים שבהם העולם
סתם קיים בשביל הפרוטוקול
אתה מחליף לו ת'סאונד
ולעולם שלך יש פסקול

אתה באוטובוס ישן
כמעט ולא מרגישים בכלל שיש בו מזגן
והוא עוצר כל שתי דקות
שלום, סחרחורת ובחילות
אבל אתה יושב על הכיסא העקום
כשלכולם מסביב פרצוף רדום
ומרגיש כמו על כס המלכות
מרגיש שאתה האחד, אתה המיועד, אתה גיבור בשליחות
כי יש לך באוזניים
דבר שמשפר את הכול
לנסיעה שלך יש פסקול

אתה הכי לא מפוקס
אבל הכי לא שם פס
וכשאתה מוריד לרגע את האוזניות
אתה נזכר עד כמה קל לשקוע בבעיות של היום יום
ברגעים שבהם החיים
סתם נמשכים בשביל הפרוטוקול
אתה לוחץ על כפתור
ולחיים שלך יש פסקול